תמר הירשפלד

“זה בית ספר שרואה עצמו כמייצר את מנהיגי העתיד. זה אליטיזם במובן של ראייה ביקורתית וחיים מודעים. אתה ער לניואנסים של הסביבה שלך יותר ממה שהם מודעים לעצמם... היה לי מאוד קשה להיות מוקפת באנשים חכמים מאוד וביקורתיים, אבל זה גם נתן לי אמביציה והישגיות. זה בית ספר שגרם לי לרצות לכבוש את העולם. יש שם חזון, אמביציה, חינוך חברתי. אבל כל מה שאני קיבלתי מזה זה את הרצון לעוצמה.”

“להתפשט מול מצלמה זה קלאסי. זה להיות מושכת ונחשקת וגם להיות מושפלת. תשומת הלב היא כיפית, וזה גם פוטר אותי מהצורך לדבר יותר מדי, או לתת יותר תוכן. אני גם נהנית לעצבן את התרבות, להביא את הסקס אפיל לתרבות הגבוהה. וזה גם צורך אקסהיביציוניסטי.”

“אני כל פעם מנסה להגיע קצת יותר לאמת אותנטית, לחשוף עוד שכבה של בשר כדי להגיע לגידים ממש. תרימי מצלמה בישראל ויש לך פיסת גחל בוער. ומישהו צריך לעשות את זה. אבל שוב, אלה הדברים המאתגרים ביותר בעולם, איך עושים את זה בלי צדקנות, בלי קלישאות.”

“זו הפואנטה באמנות, זו עשייה. זה מקצוע של יצירת דימויים, זו לא פילוסופיה.”

“אני בעצם מאוד מתנגדת לניסיון וליומרה ליצור שינוי חברתי בעזרת אמנות.”