זלמן שניאור

“המשורר זלמן שניאור נחשב במחצית הראשונה של המאה העשרים לאחד מגדולי המשוררים העבריים לאחר ביאליק וטשרניחובסקי. העורך, המבקר וההיסטוריון יוסף קלוזנר ראה בו את יורשם הברור, וכינה אותו במאמר הספד: 'משורר המאה העשרים', מאחר שבניגוד להם החל לפרסם רק במאה העשרים. מועמדותו הוגשה שוב ושוב לפרס נובל לספרות, אם כי הוא מעולם לא זכה בו.”

“החמה, עם להטה הצורב, נכנסה לחודש אב.”

“העיר שקלוב צוהלת ורועשת שלושה ימים רצופים.”

“חומות של אורנים גבוהים מקיפות את העיירה... ובימי השבת מטיילים שם בחורים מישראל עם כלותיהם.”

“אחת מי יודע? אחת אני יודע. עיירה על חוף הדניאפר ברוסיה הלבנה ושקלוב שמה. שם נולדתי ושם למדתי.”

“יָד עֲנֻגָּה הָיְתָה לָהּ / אִישׁ לֹא הֵעֵז גַּעַת בָּהּ. / זוּג שְׂפָתֶיהָ שָׁנִי חֵן / רַק לִנְשִׁיקוֹת נוֹצְרוּ הֵן.”

“וַאֲרוֹן־הַבְּרִית חוֹתֵר לִפְנֵיהֶם, / מֵפִיץ מְשַׂנְּאִים וּמְזַנֵּב / וּמְבַשֵּׂר בַּחֲצוֹצְרוֹת־כֶּסֶף / שָׁלוֹם לְשִׁבְטֵי־יִשְׂרָאֵל.”

“שְׁטָפוּם, עֲבָרוּם, כְּגַלִּים,/ זִרְמֵי אוֹתִיּוֹת מַחְכִּימוֹת; / זִרְזְפוּ אֶל פִּיהֶם הַשּׁוֹקֵק / בְּכָל טַעֲמֵי רְוָיָה וָדָעַת.”

“נִהְיֶה כִּילָדִים מְצַחֲקִים, קַדְמוֹן יִרְאֶה וְיִשְׂמַח.”