מיכל צפיר

“שיא הפרסום היה עם מנגו, והסיפור של מנגו הסתיים באקורד צורם, בסכסוך עם המפיק. אחר כך גם למדתי בבית צבי, שיחקתי ב'כנר על הגג', ואז הגיע הזמן לאמהות. הורדתי פרופיל והייתי בבית עם מיה ושירה. אמרתי, אוקיי, הייתה הרפתקה, ועכשיו את רעיה ואמא, היה נחמד, תתרפקי על הזיכרונות. אולי כשהבנות תגדלנה. למזלי, התעוררתי מזה. ידעתי שאם אחזור בקטן זה מיד יהיה גלגל כזה. שמרתי על עצמי, המשקל היה חלק מזה, וברגע ששחררתי פרויקט הוביל פרויקט ודברים שעשיתי הצליחו מאוד.”

“עבורי, להכיר באמת היה השלב הראשון בדרך לשינוי. בעבר, כשירדתי במשקל, חשבתי שעשיתי שינוי. אבל זה היה פרויקט חד פעמי (כל פעם עוד פעם). לפעמים אנחנו מתבלבלים בין שינוי מהותי להצלחה חד פעמית. למשל, בהתרגשות שבתחילת הזוגיות, התיאבון פוחת ואנחנו חיים על אהבה ומים. זה לא שינוי – זאת התאהבות. עם החזרה לשגרה גם התיאבון יחזור. הפעם הרגשתי שאני צריכה שינוי עמוק ומקיף, שאינו תלוי בדבר – ללא תאריכי יעד, אלא לכל החיים. לשנות את אורח החיים.”

“ויותר מהכול, בחרתי להודות בפני עצמי שלא טוב לי. שקשה לי לקשור שרוכים, שמפריע לי שהרגליים שלי נפוחות, שאני מתעייפת כשאני הולכת עם העגלה לקחת את הבנות מהגן, וכשאני לובשת שמלה אני כל כך שונאת להזיע ואת השפשפת בין הירכיים. ושהישבן שלי תמיד מאחוריי, גם אם אני לא רואה אותו.”

“אחד המעשים בעזרתם הצלחתי להניע את עצמי ממצב של עודף משקל למצב של משקל מאוזן, הוא להזכיר לעצמי את חדוות הלמידה ולהתבונן על חיי מנקודת מבט שונה שאינה קשורה לבבואה במראה. הזכרתי לעצמי איך כל שינוי בחיי היה מלווה בעצם העובדה שלמדתי על עצמי משהו נוסף או למדתי תחום נוסף, הבנתי שאני לא מפסיקה ללמוד כדרך חיים. כאמא נעזרתי בחברותי שכבר היו אמהות וכך חסכתי מעצמי כמה תסכולים, כשחקנית וזמרת למדתי בלי סוף ממנטורים בארץ ובעולם. ובכלל כל יום אני לומדת: מהילדות, מיואב, מקולגות ומכם.”

“לפני כמעט עשור עשיתי שינוי באורח החיים שלי. היום אני יודעת שתחילתו של כל שינוי, גם שינוי מידת המכנסיים, היא בראש, ואני כאן מזמינה אתכם להתחיל לחשוב אחרת בתקווה שהמחשבה הזאת תלווה אתכם במהלך השבוע, תגרום לכם לעשות את הדברים אחרת וללמוד על עצמכם דברים חדשים.”