אנחל בונני

“רציתי להיות כמו אחד מהאנשים האמיצים האלה שעוזבים הכול והולכים לחיות ביער. מהאנשים הרגילים שיש להם ג'וב טוב, נגיד עורכי דין, ואז הם עוזבים הכול ועוברים לאלסקה, מתחילים הכול מחדש. רציתי להיות אחד מהאנשים האמיצים שבפיק שלו הולך אחרי החלום שלו. זה אפשר לי לשחק תפקיד בסרט של עצמי.”

“הבנתי על עצמי שאני בנאדם איטי. אני הולך באיטיות ברחוב, עד שאני מחליט לעשות משהו לוקח לי זמן. אבל יש לי משמעת, ואני יודע מה אני רוצה למרות הבלבולים שיכולים להיות בדרך. הצבתי לעצמי מטרות ודברים שאני אוהב לעשות. אני הולך לשיעורי משחק ופיתוח קול, ואני כותב ומתפלל בלילה.”

“בהתחלה, בגלל שהייתי מפורסם כדוגמן, היה קשה לשכנע אפילו ברמה של 'תראו אותי באודישן לסדרה כזאת או לתפקיד כזה'.”

“הרבה זמן כאב לי מבפנים או כעסתי על העולם על איך שאנשים מתייחסים לאנשים שנראים ככה או אחרת. כשנראים טוב מקבלים יחס שונה, וזה לא תלוי בי. זה תלוי באנשים אחרים, אם הם בוחרים להתייחס לגיבנת ולחטטים בדרך אחת ולבנאדם שנראה מעולה באופן אחר. הבנתי שזה אף פעם לא יהיה קשור בי, אני רק יכול לעשות את עצמי בן אדם שהוא מעבר לאיך שאני נראה.”

“המסלול שעשיתי בדוגמנות הוא לא מסלול רגיל, זה לא שעבדתי פה בארץ, הלכתי לבית ספר למשחק וזהו. התחלתי פה בקטנה ואז שלחו אותי לפריז, לניו יורק ולונדון ואז התחלתי במשך ארבע־חמש שנים לטוס בעולם, לעשות את כל מה שעשיתי. אני לא יכול להגיד שאני מצטער כי חוויתי הרבה דברים גם מבחינה אישית וגם כלכלית שייצבו אותי כאדם עצמאי.”