לאה נאור

“כתיבה לילדים היא כמו כתיבה למבוגרים, רק עם יותר מאמץ. דוקטור סוס אמר שהוא לא כותב לגדולים או לקטנים, אלא לבני אדם. ככה הייתי רוצה לחשוב גם על עצמי. אני לא כותבת לגיל מסוים. אני בטוחה שכמעט כל ספר טוב פורץ את גבולות הגיל שקבעו לו העורכים או הספרנים בספרייה.”

“הערך הכי חשוב שרציתי להעביר בשירים ובסיפורים הוא לתת תשומת לב לדברים סביב, לא לעבור את החיים בלי לשים לב למה שמתרחש, למה שנמצא בקרבתנו.”

“כָּל מַה שֶׁאַתְּ לא מְבִינָה, תִּשְׁאֲלִי./ אֲבָל יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה אַחַת שֶׁאֲנִי אַף פַּעַם לא שׁוֹאֶלֶת: אַבָּא, בֶּן כַּמָּה הָיִיתָ כְּשֶׁהָיִיתָ יֶלֶד?”

“על ראש הברוש שבחצר שמחה והמולה, שם כל הציפורים בעיר הקימו מקהלה.”

“את הבקרים, את הלילות, את התשובות, השאלות, את המראות, את הקולות, ועוד פי אלף יותר.”

“ציווה על הזוג הראשון שינוחו טוב. שילכו לישון, כי מחר יום ראשון.”

“לקוֹל צִלְצוּל בַּדֶּלֶת הִסְמַקְתִּי עַד צַוָאר. אוּלי זֹאת אַהֲבָה.”

“הרוּחַ הַקְרִירָה בָּעֶרֶב מְצַנֶּנֶת אֶת הָאֲבָנִים.”

“אִם תִּשְׁכַּב הִיא עֵרָה בְּחַדְרָה מָחָר קוֹלִי יְלַטְפֶנָה בַּחושֶׁךְ.”

“הכול התחיל כשהקיץ הגיע. כמעט במפתיע הקיץ הגיע.”