רבקה כרמי

“אי אפשר להתעלם מהעובדה שמורה הוא לא סתם בן אדם – הוא מזוהה עם מערכת החינוך. יש לו קהל שבוי, הסטודנטים. יש משמעות להתבטאות חבר סגל יותר מאשר להתבטאות של אדם רגיל. השאלה היא: מה עושים עם זה?”

“המינוי שלי הוא לא בהכרח הסנונית שמבשרת את בוא האביב למרות מה שרציתי להאמין. אני מסתכלת סביב, רואה נשים מוכשרות, אבל רואה פחות מדי נשים מעוניינות ועדיין אווירה שלא מוכנה לקבל אישה בתפקיד ציבורי מרכזי כדבר מובן מאליו.”

“אני מביאה משהו שמייחד אדם אחד על אחר מבחינה מקצועית – קשר עם בני אדם, חמלה אנושית, יכולת להבין אנשים לעבוד בצוות. לא יודעת אם זה מייחד אותי, אבל בהחלט יש השפעה לכך שהרקע שלי הוא ממקצוע הרפואה.”

“חברי הסגל הזוטר קוראים לעצמם עובדי קבלן, אבל האמת היא שמדובר בעיקר בעמיתי הוראה שמרוויחים כ־500 שקל לשעת הוראה, ההשוואה בינם לבין עובדי קבלן מגוחכת. הלוואי על כל עם ישראל עובדי קבלן כאלה.”

“אני פתוחה תמיד ונטולת פניות למגוון רחב של דעות בקרב הסגל האקדמי והזכות שלהם לחופש דיבור. לא משנה עד כמה עמדותיהם שנויות במחלוקת. אבל הקריאה לחרם בינלאומי על ישראל, שנכתבה על ידי חבר סגל אוניברסיטת בן-גוריון, חרגה מגבולות החופש האקדמי.”

“האוניברסיטה איננה אני. לאוניברסיטה אין דעה. היא אוסף של אלפי אנשים – סטודנטים וחברי סגל, אין לה דעה פוליטית.”