ברק פלג

“אני קיבוצניק, ויש משהו בחינוך בקיבוצי ששונה ממקומות אחרים. אפשר להתווכח על זה, אבל אני מרגיש את זה גם בתור קיבוצניק וגם בתור אחד ששיחק עם שכמותם. אין מה לעשות, הפן החברתי שיתופי הוא מאוד חזק אצלנו.”

“עם עפולה גלבוע היה לי משא ומתן רציני מאוד והציעו לי חוזה ארוך טווח, אבל הדברים היו חזקים יותר מכסף.”

“הרוב הגדול שעובר מהנוער לבוגרים בכלל לא מצליח, מעטים הם אלה שהופכים לשחקנים בליגת העל. אתה לא יכול לספוג בכדורסל את מה שאתה סופג בצבא, מבחינת חברות, אחריות, השקעה, קשיים, התמודדויות ולחצים. אמנם יש את זה גם בכדורסל, אבל פתאום הכול נראה לך זניח ושולי. בגדול, אם יש מישהו שמתלבט, במיוחד אם הוא עבר גיבוש, אני ממליץ לו בחום ללכת על זה. אבל זה לא הוגן, כי אני עשיתי את שניהם.”

“אני אומר לכולם, שלמה שאתה מקבל בצבא, בטח אם אתה הולך ליחידות מובחרות, אין תחליף בשום מקום, גם לא בכדורסל. חוץ מזה, אף אחד לא מבטיח לך שתהיה לך קריירה שתצליח בה.”

“שיחקתי במקומות עם ילדים ונערים לא דתיים, ואני מניח שכילד מקיבוץ דתי של פעם, שדי חי בתוך בועה, החיכוך עם הנוער החילוני מעמק הירדן, למשל, פתח לי אולי זווית אחרת. במובן מסוים, תלוי את מי אתה שואל, אני אכזבה, כי הורדתי את הכיפה. לקראת סוף התיכון הדברים לא היו לי ברורים וכשהתגייסתי לצבא אני לא חושב שהיה איזה שינוי דרסטי, אלא שהבנתי שהדרך שלי היא שונה.”

“יכול להיות שזה שמשום שלא סומנתי עוד כילד, לא שיחקתי בנבחרות ולא הכירו אותי. הכיוון שלי לא היה מלכתחילה כדורסל. גם כשהייתי שחקן נוער טוב זה היה בצפון. לא הייתי אף פעם בנבחרות, כי באתי מקיבוץ דתי והאימונים היו בשבתות. לא באתי עם סל ציפיות על הגב שאני צריך להוכיח משהו ולהיות שחקן, ושאם זה לא יקרה אני אהיה מבוזבז.”

“כילד הייתי מוכשר, Scorer (קולע סלים), קולע המון נקודות. לא הייתי שחקן הגנה גדול והייתי חלש פיזית. החבילה שאיתה באתי אפשרה לי להסתכל על הכדורסל ועל הקבוצה כמו על צוות ביחידה, ברמת האינטימיות, ברמת הזמן שבו אתה מבלה יחד, ברמת המשימות המשותפות.”