ישעיהו ליבוביץ

“מעריציו הצליחו לרקום סביבו לא רק מיתוסים אלא גם אתוסים. על-פי אתוסים אלה כל אדם חייב בכבודו של ליבוביץ', ואין ליבוביץ' חייב בכבודו של שום אדם. כך הופכים יריבי ליבוביץ' בפיו לא רק לנאצים ופשיסטים, אלא גם לשרצים, בהמות, נבלים, חוליגאנים, פילגשים, עמי-ארצות, מקרים אבודים ועוד ועוד”

“כבר לפני 30 שנה ידעתי שהוא אדם גדול, אבל לא אז ועוד פחות מזה עתה - לאחר שקראתי את רוב כתביו והאזנתי לאימרותיו ונקעה נפשי מלהטוטיו - יודע אני במה גדולתו. השקפותיו בתחום הדתי הן גל של פרכות, רוב נבואותיו הפוליטיות התבדו, וסגנון התבטאויותיו היה דוגמא רעה. אם כך, אני שואל, במה נעוצה גדולתו, אותה גדולה, שאתה חש בחושיך, ואי אתה יכול להתכחש לה?”

“לעומתי, ליבוביץ לא אהב ערבים ולא האמין בשלום עם ערבים. אחרי המלחמה הזאת חשבתי שאנחנו יכולים להחליף את השטחים שכבשנו בשלום. אבל הוא כלל לא השתוקק לשלום. הוא חשב אנחנו צריכים לצאת כי הכיבוש ישחית אותנו ללא תקנה.”

“זו היתה השגיאה האסטרטגית של ליבוביץ. הוא בא לדבר בכינוסים של רק"ח וחד"ש, עם הכיפה השחורה לראשו, מול קהל של יהודים וערבים, היה אומר שצריך לצאת מהשטחים ושתהיה מדינת שב"כ. אותם עניינה זכות ההגדרה של העם הפלסטיני. זה לא היה בראש שלו... אנשים לא הבינו את התוכן של הדברים. בעבורם זה היה פירוטכניקה. הוא חזר על עצמו בלי סוף. העם רוצה ריגושים חדשים? אז הוא נתן פרובוקציה. הוא חשב שעל ערכים – כאלה שחיים אותם - צריך להילחם. זו היתה מטרת חיים שלו. אבל אנשים באו כי זה בידר אותם.”

“אני מכיר ארבעה, לכל היותר שישה אנשים, שמבינים את ליבוביץ, וזה כולל את ליבוביץ עצמו. הסערות הציבוריות סביב דבריו נובעות מהקשיים להבין אותו ומחוסר יחס ורצון רציני להבינו”

“בשבילי הוא היה כל מה שמסמל את האנטי יהודי והאנטי ציוני.”

“זכיתי לבלות הרבה שעות במחיצתם של גדולים - דוד בן גוריון, משה שרת, משה דיין, נחום גלודמן, הנשיא זלמן שז"ר, הרבי מלובביץ' והרב סולובייצ'יק מארצות הברית. אף אחד מהם לא הצליח לרתק אותי בדברים שלו בחוכמתם, בהגיונם, ובדרך ניסוחם הבהירה והחריפה כמו ליבוביץ'.”

“הוא הוגה רמב"מי במובן שהרמב"ם היה הוגה אריסטוטלי, או מרקס היה הוגה הגליאני, או בורוכוב היה הוגה מרקסיסטי. פילוסוף, מטבעו, אינו משועבד לסמכות.”

“הוא סירב לענות לשאלה הזו.”

“בנוגע לאבי, אינני יודע אם הוא האמין בישות עליונה שבראה את העולם. פשוט אינני יודע.”

“אחרי שנכבשה העיר העתיקה, הוא הלך לשם מיד לראות את העיר... היה הולך לשם ביום ובלילה, שוב ושוב... שהיה נרגש עד לדמעות, כמו ילד קטן, מכך שהעיר העתיקה בידינו”

“הוא פמיניסט, ואני - לא.”

“אמנם הוא אחי, אבל ככה אסור ליהודי לדבר”

“ישעיהו לייבוביץ איננו מרדן מטבעו, קיצוני או אנרכיסט, אין הוא אויבם של הסמכות, הממשלה, והממסד בתורת שכאלה. לא נכון אף לראותו כאוטופיסט, כאידיאליסט המנותק מהמציאות... אין לייבוביץ בבחינת מציקן מקצועי, אדם הנהנה מעצם קריאת התיגר על המוסדות המקובלים בשל טבעו הספקני או המתנגדי. אנשים נכבדים למיניהם אמנם ייחסו לו, מדי פעם, אחת או יותר מתכונות אלה, אך אין בכך כל אמת.”

“הוא מוציא מתוך הדת את כל החלקים התאולוגיים.”

“רואה בדת היהודית בראש ובראשונה דת של אורח חיים ולא דוקטרינה מטאפיסית.”

“כופר שומר מצוות.”

“מצפונה של ישראל.”

“היום זה קורה לי שאני נרדם באמצע היום, אבל זה כבר הזקנה. אם אין אני מועסק במשהו אז אני לפעמים נרדם ממש ביום... לפעמים זה קורה שאני נרדם בקריאת ספר. זה תלוי גם כן מהו, אם זה רומן פורנוגרפי יפה מאוד אז אני אינני נרדם.”

“אם אני הולך לסרט ואני רואה שם, נגיד את מריל סטריפ, טוב אני נהנה מזה... אני חושב שהיא הטובה ביותר היום.”