עדה לזורגן

“כשהייתי בת 14 פרצה מלחמת יום הכיפורים ואני הפסקתי ללכת לבית הספר. עבדתי בבתי הילדים בקיבוץ, כי שם הרגשתי בטוחה מאוד. אחרי שנתיים הצליחו הוריי לסדר לי גרין קארד ואני התאחדתי עם המשפחה שלי, כולל אחותי ואחי שהגיע לשם עם אשתו. גרנו בקהילה יהודית גדולה באפסטייט ניו יורק, באזור של כפרי נופש שהאמריקאים מבלים בהם בקיץ. היה לי קשה להתחבר בחזרה להוריי אחרי שלא התראינו במשך כמעט שלוש שנים. הם רצו שאחזור ללימודים, ואני כבר נערה עם דמיונות משלי ועם מגננות שפיתחתי.”

“הנזירות גידלו אותי מאוד יפה – ולא רק אותי, הכנסייה הקתולית הצילה אז המון ילדים. זו לא הייתה חוויה טראומטית. אחרי שאִמי מצאה את ילדיה הבכורים, היא לקחה את שלושתנו ועלתה לארץ לקיבוץ דפנה בצפון, שם גרו שני אחיה.”

“טיירה בנקס בדיוק הגיעה לארץ לעשות פרסומת לשוקולד רוזמרי, ואף אחד בארץ לא ידע לאפר נשים שחורות, אז קראו לי. פוצצתי אותה בהברקות היסטריות וכולם נגנבו. בארץ הבנות עדיין הזיעו עם פודרות ושליכטות של איפור, ואני הגעתי עם סטייל של איפור שקוף וזוהר.”

“כיום 30 מאפרים פעילים מאפרים בשיטת עדה לזורגן. אני משכפלת כבשים, מי שעובד קשה ומראה נכונות זוכה להיכנס לסוכנות שלנו, שמספקת עבודה. לאחרונה עשינו את טקס מלכת היופי, את 'כוכב נולד', את 'נולד לרקוד' ועוד פרויקטים אחרים.”

“בתחילת שנות ה־80, הדוגמניות היו מאפרות את עצמן לתצוגות, וכשחזרתי ארצה הפכתי למאפרת הדוגמניות הראשונה בישראל.”