קדיש סילמן

“ואני בכל עת רעה שבאה לי, עולה בסתר לבי זיכרון מעשה זה שעשיתי, והלב כאילו מבקש מאלוהיו, שיזכור לי את החסד הזה ואל יעזבני בצרה.”

“נדמה לי, שמן היום שהחלותי לערוך רשימותי אלה – הוקל לי. כאילו מצאתי פתרון למה שהעיק על לבי ימים רבים. כאילו בכאן אני משאיר את נפשי לאחר החידלון, והיא תחיה אחרי.”

“חיי קשורים עם ארצי ועם חיי עמי בארצו. לפקוח עיניים בבוקר יום אביב ולראות את ירושלים בהדרה, בטבלה בזיו זוהר עליון, אין חיים יותר עליונים ויותר מתוקים מזה.”

“עמדה והסתכלה בזה השלג, שכיסה בלבנוניתו החלקה והסַפירית את כל המגרש הריק הסמוך לגן ואת אוּרוות הסוסים שמצד שמאל ואת כל עצי הגן, ונדמה לה, שהוא יפה מאוד. זוהי ממשלה שלמה! ממשלה של שלג, ממשלה רכה, שקטה. מלבינה, מזהירה, קרירה.”

“ולא עברו רגעים מרובים ורוחות אביב חדשות התחילו מנשבות, וארובות השמיים נפתחו. וכל חלקת שדה נמטרה, וכל כר נמלא חציר לבהמה וקמת זהב הייתה בכל שדמה.”

“נצנצה המחשבה בלבו, כי האדם הוא בחיר היצורים, שהולך ומתעלה, ואינו בבחינת עומד.”

“וכשהיתה המלאכה שבידו כבדה ביותר, והיו מחשבותיו ברורות יותר.”