רינת גבאי

“הרגלתי את הגוף שלי שלא יהיה לו Craving (תשוקה) למתוקים, אני מסתכלת עליהם ומדמיינת פלסטיק.”

“מגיל צעיר התכונה הזו, לשמח, הייתה טבועה בי. היה לי חוש להרגיש מי, מה ואיך, והייתי מייד נכנסת לתמונה ושרה. לילד חשוב לגרום להורה לחייך, ואני הייתי שרה ומקבלת את החיזוק הזה, שאני משמחת את הוריי וגורמת להם נחת.”

“למתבונן מן הצד עולם הילדים נראה נורא קל ופשוט, 'בואו, בואו, עושים פה כסף'. אבל זה עולם עם הרבה אחריות, תכנים, אמת, כנות, לב ורגש ואלוהים. ילדים הם טהורים וקדושים, אי אפשר לזייף איתם.”

“אין DVD שלי בבית, אני די מונעת את זה. אני לא אוהבת לראות את זה.”

“יכולתי בקלות לתת 'רינת, רינת, רינת / שלום אני רינת', אבל זו לא אני. כשאני מגישה לילד תוכן שהוא הולך לשבת עליו ימים ולילות, אני אגיש לו שירים שירגיעו לו את התדר, ולא 'אומצה, אומצה – כפיים, כפיים'. אם אני מחליטה שאני רוצה לשמור על רפרטואר של שירי ארץ ישראל היפה, אני מקליטה קלטת של שירי עוזי חיטמן, נעמי שמר ועפרה חזה. אני דורשת מעצמי בעולם הילדים בדיוק מה שאני דורשת מעצמי בעולם התפילות: טוטאליות.”

“יש כאלה שמוציאים קלטות מתוך רצון להיות מפורסמים. אצלי העבודה הזאת היא שליחות ועבודת השם. הכוכבנות לא מעניינת אותי. אני לא עושה את זה בשביל הכפיים, המעמד או הכסף, אלא כדי לתרום משהו לחברה. להעניק משהו לילדים היקרים האלה.”