מעין קרת

“לא יכולתי להסתכל על עצמי בטלוויזיה, הצביעות וההתחסדות הגעילו אותי. לא יכולתי לשמוע את עצמי, לראות את עצמי, הייתי חשופה.”

“והיא מפורסמת ורזה יותר מכל הדוגמניות שראיתי בעירום ויש לה את הגוף הכי מפחיד. תמיד הזזתי את הראש הצידה כדי לא לראות את העצמות שלה.”

“אני מסכימה שקיימת בעייתיות בזה שמישהי הופכת לאייקון תרבות רק כי היא יפה או כי הבגדים מונחים עליה טוב. אבל מי ששורדת לאורך זמן, כנראה יש לה איכויות מסוימות והיא מביאה איתה איזשהו ערך מוסף.”

“יש בי רתיעה מבורגנות. האם אני חיה חיים בורגניים? במקום מסוים כן, ובמקום אחר – לא. אבל באישיות שלי אני לא יכולה לחיות את החיים רק על פני השטח ושהחוויות שלי יסתכמו בללכת למסעדה בערב או בלקנות פלזמה. אני חייבת להיות כל הזמן מחוברת ליצירה, גם אם זה אומר לגעת במקומות פחות נעימים.”

“כמעט ואין הבדלים. חדרי האיפור והשיער זהים. רק שבפריז לכל מעצב היה את החלל שלו, ובמקרים מסוימים, גם הלוקיישן אחר. כאן כולם מציגים באותו אוהל.”

“לאורך זמן אנשים ניגשו אליי ושאלו אותי למה אני לא מדגמנת עם ה־177 ס"מ שלי, המראה המיוחד והשיער הג'ינג'י וזה נתן לי את ההשראה, אז יום אחד הלכתי ביוזמתי לסוכנות דוגמנות ומשם הכול התגלגל.”