שרית ישי-לוי

“זה ספר מקסים שאהוב גם על גדולים וגם על קטנים. הוא נמצא קבוע ליד המיטה שלי ובכל פעם אני קוראת קטע אחר. בכל פעם, אני מוצאת תובנות חדשות וגילויים חדשים.”

“ברוב הפעמים שפגשתי סופר/ת שהערצתי, ובמסגרת עבודתי העיתונאית פגשתי רבים כאלה, כל כך התאכזבתי, שאני מעדיפה לאכול ארוחת ערב עם חבר קרוב ולא עם סופר זר.”

“היחסים של אמהות ובנות תמיד לא פשוטים. אם זה קרוב – זה קרוב מדי, אם זה רחוק – זה רחוק מדי.”

“הבטתי בנשים הצרפתיות המקסימות, בוחנת את הדרך שבה הן מרימות את שערן, לובשות את בגדיהן, הדרך שבה הן מהדסות בחושניות עדינה כמעט בלתי נראית. חשבתי שאם אמשיך ואתבונן סביבי אולי אלמד מהן משהו.”

“למרות שהנפש רצתה לעוף, גופי היה כלוא ומסורבל, ואני ישבתי כמו בחוסר מעש על הכיסא מול החלון. כמה תלותית הייתי, כמה חסרת נחישות, כמה אומללה.”

“לשוטט ברחובותיה, במקום לשבת בבתי הקפה שלה, ללכת למוזיאונים ולחפש סימנים לסופרי הדור האבוד.”

“טוב, טוב, שמענו עלייך, הכול את מבינה, חוץ מדבר אחד, הדבר הכי חשוב, כבוד ונימוסים, זה את לא מבינה, מלכת היופי של ירושלים.”

“בילדותי הייתי מחכה לגשם הראשון ולפריחת החצבים. הייתי רצה לשדות, מתגלגלת על העשב הרטוב, מצמידה את פניי לאדמה ונושמת ריח של גשם.”

“התמונות הן מזכרת מהתקופה הכי יפה שהייתה לי בחיים.”

“היא לא ענתה אך בליבה פנימה נהנתה מהמחמאה.”