תהילה פרידמן

“המרכז שלי הוא מרכז קנאי, שלא מוכן להתפשר על המרכזיות שלו. על האחריות שלו לכל תושבי המדינה. על המקום שיש בו לכל מי שרוצה באמת לחיות ביחד, ששם גבול לקנאות, ששם גבולות לאנוכיות. מרכז שיש לו מסירות נפש על מתינות, דמוקרטיה, יהדות שעושה מקום. מרכז שמגן בגופו על כללי משחק שמאפשרים לנו לנהל מחלוקת בלי להתפרק לחתיכות.”

“אני זוכרת ויודעת שבכל אחת מהקבוצות, ממש בכל אחת, יש את מי שרואים את עצמם כדרך היחידה, הנכונה, שתיכף תיכף כולם יכירו בצדקתה, ירצו להיות כמותה והיא תוביל ותשלוט, אבל יש גם את מי שמבינים שהשונות בינינו אינה זמנית, שנגזר עלינו לחיות יחד ושזה אתגר חיינו. עמם אני מבקשת לכרות 'ברית של מתונים': עם כל הכוחות מכל המגזרים שמבינים את האתגר הזה שנקרא 'חיים ביחד'. להחזיר את הכוח מהקצוות שמטריפים את החיים של כולנו – וליצור מרכז משותף.”

“אני יהודייה, דתיה, ציונית־דתית, לאומית, פמיניסטית וירושלמית. אבל אני לא רוצה שכולם יהפכו להיות אני. לא רוצה שכולם יאמינו באותם דברים כמוני. כי אני יודעת שגם בקהילות ובעולמות אחרים יש אמת ויופי וטוב. ויש לי מה ללמוד מהם.”

“חז"ל, הלומי החורבן, התאמצו מאד לכונן אתוס יהודי המבין את מחירה של הקצנה, את מחירה של שנאה ושל מלחמה פנימית... הם התרכזו ב'חיים עצמם', ביחסים בין אנשים, בחברה מעמדית שאיבדה את הערבות ההדדית ובמחירה של ההקצנה.”