אריה לודוויג שטראוס

“הצורה האפוריסטית שאינה מבקשת ראיות ואף אינה מאפשרת אותן, מניחה לך לכזב כאוות נפשך, מצוא תמצא בה את החופש לומר את האמת לאמיתה, היינו: להביע ודאויות שאין-להוכיחן מבלי לפרכסן בהיגיון ובשיטה”

“הן בפגישה הרוחנית והן בפגישה הוויטאלית קיים רגע בו אתה חש כי חברך מסתגר, בחשש ובפחד.והנה עליך להכריע בין רצונך להכאיב לו כשלפניך הסיכוי להמשך קישריכם ללא-הסתייגות,- לבין הרצון לחוס עליו כשלפניך הסיכון של ריחוק-לב ושמא אף בוז לו.הדברים אמורים לא רק לגבי הפגישה עם זולתך, אלא אף פגישתך עם עצמך.”

“מיהו הממשיך לדבר במקום שאנו חדלים?”

“בוויכוח נשמעת הטענה גם מבעד לשאלה. בשיחה נשמעת השאלה גם מבעד לטענה.”

“אל תוותר על קוצר הרוח שלך, אך תנצור אותו באורך רוח.”

“מי שירד לטעם הכורח שבמיותר גם לא יגדיל שיעורו לאין שיעור.”

“יש עץ שחלומו פרי ויש עץ שחלומו אש.”

“צמא המשקה לשפתי השותה.”

“לא פעם קל לעשות את הקשה מלעשות את הקל.”

“בין המהירים, מכורי התנועה המתמדת, מה כופה עלינו היסוס?”

“אל פיטן, יפה חרזת שד ויד.”

“אין בחושך לי אם ואין אב לי באור.”

“בלבנו הלם לב העולם, ובפינו דבר עולמות נאלם.”

“מה נעים בסוד רעים ללכת המזמר בריתם, / אשרי השר! אך מיטב הזמר, / למחר אשלחהו, זר על מצח נכד.”