רות אלמוג

“אלמוג הוכיחה בו שוב שהיא רחוקה מאוד מההגדרות המציגות אותה כסופרת ראליסטית־פסיכולוגיסטית, או כעוד סופרת לירית מעודנת. היא אחת היוצרות המורכבות והנועזות הכותבות בינינו, שאינה חדלה לעולם לחקור ולהתחדש.”

“החופש ליצור – חופש שעליו נלחמים האמנים, נשים וגברים כאחד, ביצירת אלמוג – הוא בראש ובראשונה שחרורם ושיקומם של קשרי האהבה והאמפתיה שנמחקו. המסר הפוליטי־אתי ביצירתה מדגיש ששוויון וצדק חברתי־פוליטי המבטיחים חופש מותנים בהשבת היכולת הנפשית של היחיד לקשר אנושי, אמפתי ואוהב עם הזולת.”

“אני מאוד מאמינה בנשים ובכוחות שלהן. אני מעדיפה למשל ללכת לרופאות ולא לרופאים. נעשה עוול נורא לאמניות שמוזכרות בספר – שכבה שלמה של יוצרות, הוגות וכותבות שאף אחד לא זוכר.”

“במשך השנים למדתי שלדור השני של הגרמנים יש בעיות די דומות לבעיות של הדור השני שלנו, וגם שאולי קל יותר להיות ילדים של קורבנות מאשר של תליינים.”

“אני לא ציירת מקצועית. הצגתי רק פעם אחת בתערוכה קבוצתית. לפעמים, בשעות משבר בכתיבה, אני עוברת לציור. זה מכניס אותי לאיזה שקט וגם מוציא אותי מהתחרותיות. אין לי תחרות עם ציירים.”

“גם כשמדובר בהורה מסור הוא בסופו של דבר מאכזב, כי הוא נוטש את הילד במותו.”

“אפשר להסתכל על ההיסטוריה רק ממרחק של זמן.”

“הייתי רוצה לבנות מבנה לשוני שלא יסביר שום דבר, אבל שדרך המילים אגיע אל התת־מודע של הקורא ואעורר שם משהו.”

“ המתגעגעים מחפשים את האינטנסיביות, בין השאר, בספרים, כי בספרים קל יותר למצוא אותה מאשר בחיים.”

“אפשר להיות מאושר בקריאת ספר גם כשמסופרים בו דברים מאד קשים.”

“ יש בינינו כאלה שדרושה להם אינטנסיביות כסם חיים: התרגשויות חזקות ותכופות, דרמה, טרגדיה, אהבות גדולות, נדודים, חוויות חזקות ומתחדשות.”

“צורך בחיים אחרים, חיים מחוץ לאני, עשירים יותר, מלאים יותר, ובעיקר, אינטנסיבים יותר.”

“לא הבנתי אף מילה, אבל האזנתי בהנאה ובמתיחות, במאמץ לזהות, לקבל מפתח. הצלילים הזרים ריתקו אותי באיזה יופי.”

“איך זה יכול להיות, שהיא כל־כך מתגעגעת אליו; ובכל זאת, כשהיא עוצמת את עיניה, היא לא מצליחה לראות אותו בדמיון.”

“נשמתי עמוק ועצמתי לרגע את העיניים, כדי להירגע, ואחר־כך אמרתי לה בשקט ובאיפוק.”

“הבנתי שאהבתי חסרת המעצורים לעצים אינה חסרת פשר, כי היא ההבנה של הנחיצות בפראות.”

“מתחת לאקליפטוס הזקן, שריד מן הזמן ההוא, ממול למלון הולצמן, מטיילות עדיין נמלים.”

“היא הייתה אישה יפה ללא ספק, וכפי שלמדתי לדעת, חסרת מנוח. פעלתנותה הייתה מופרזת.”

“סופר חייב לתת שמות לגיבורים שלו, והוא מוכרח לציין כל דבר בשמו כדי לברוא עולם.”

“כדי שהדממה תתמלא צלילים, צריך שבלב יהיו געגועים, על כן אני מוכרחה לצאת לנדוד.”