אריה אליאב

“תולדות חייו עטורות ברעיונות ובמעשים, שכל ישראלי היה מתברך אף במקצתן: מפקד אוניית מעפילים "חיים ארלוזורוב" במלחמת העולם השנייה, מפקד המבצע להעלאת יהודי פורט סעיד ב–1956, סגן אלוף בחיל הים, היוזם והמקים של חבל לכיש, בירתו קריית גת והעיר ערד, מחנך מקריית שמונה ואור עקיבא ועד שדרות ומעלות, משקם חבלי ארץ באיראן, במרוקו ובניקרגואה לאחר שפקדו אותן אסונות טבע, דיפלומט במוסקבה וסגן שר הקליטה, מייסד קהילת הנוער בניצנה ומנהיג מחנה השלום בישראל”

“לובה חסר בעיקר בשל מה שהיה בחייו, בשל מה שסימל. ונדמה שבעיקר היום יש תחושה עמוקה וקשה כמה הוא לא רק חסר, אלא כמה צריך גם בבית הזה אנשים כמוהו. אנחנו בני דורות אחרים ואנשים כמוהו הם אותם אנשים ישרי דרך, מלאי אמונה, שמוכנים לעמוד על אמונתם גם במחיר פוליטי כזה או אחר, גם במחיר של הליכה למדבר ממש, כפי שעשה. והכל מתוך אמונה עמוקה שזה מה שנכון לא לו עצמו, אלא לבני עמו.”

“למרות חילוקי הדעות העמוקים ששררו בינינו, עבורי לובה הוא מופת לאיש שנכון היה לשלם מחירים כבדים אישיים ופוליטיים כדי לעמוד על עמדותיו. הוא ייזכר כציוני דגול ואיש אמת.”

“אני מכיר את אריה אליאב. הוא היה ונשאר בעל השקפות שונות מאלו שלי יש הכבוד לדגול בהן. אבל אני יודע את כל מעשיו הטובים שעשה למען בני ישראל וגם למען בני עמים אחרים.”