ענת עצמון

“אסקימו לימון היה סרט שפרסם אותי ברגע אחד. זה היה מין מזל כזה. מישהו ראה אותי והמליץ עלי לבמאי, הוא החליט לקרוא לי ואפילו לא נלחמתי על זה.”

“לא תמיד צריך לומר הכל, ואם יש דברים חשובים ונוקבים, רצוי לומר ברגע הנכון ולא להתעלם. אני יודעת שזה קשה אבל זה חלק מבגרות ולמידה.”

“יש לנו חילוקי דעות ואי הבנות, אבל לא רבות מדי. אי אפשר לא להעניק תשומת לב אחד לשנייה. שנינו משקיעים ודואגים שהיחסים יתפרנסו. חייבים להיות קשובים זה לזו.”

“עדיף לספור עד עשר ולדבר בכבוד לאדם שיושב מולך. זה קשה אך מאוד מועיל.”

“בלבי אני נוצרת בכל יום צביטה בלב. זר חבצלות אני פורמת. אוהב או לא אוהב?" ~ "בלבי אני נוצרת”

“עורה, שומר, פתח שערי! מי ההוא בין עצי התמר? מקצה זיכרוני עוד אגיע אליו, אבואה אל בין זרועותיו." ~ "בין עצי התמר”

“אל פינת ילדות, בין עצי התמר, אני מביטה משכבר; ועיניי נשואות אל השער נסגר" ~ "בין עצי התמר”

“חבל מתוח, רק את זה נדע, נלך עם הרוח, לא נלך נגדה. חבל מתוח, מביטה סביבי, רועדת ברוח והרוח בי." ~ "חבל מתוח”

“קח לך את כל הקשת, שתהיה לך פינה ביבשת. קח לך את כל הקשת ותשמור על קשר." ~ "שמור על קשר”

“בחלום היה חלון שטוף אור, ואני עומדת, מנסה לזכור, לא נותנת לעצמי לעצום את העיניים." ~ "בחלום”

“יוליה, תביטי קרוב כבר, יוליה, עוד לא שתית את הכול." ~ "יוליה”

“בארמון הלבן, בין הקירות, כיסא המלכות, שתי חתולות." ~ "יוליה”

“לו אמרת: 'די', לו אמרת: 'בואי, כנסי אל חיי, כנסי אל חיי, כנסי אל חיי'" ~ "עוברת אורח”

“כמה אפשר עוד לתת? לא לשקר לאמת." ~ "כמה אפשר”