עמירם לוין

“מטר ושישים, הראש קרוב לביצים, הביצים קרובות לרגליים, הרגליים קרובות לקרקע.”

“במבצע 'אביב נעורים' בביירות הוא היה בחוליה, שהייתה אחראית לחיסול הש"ג. המאבטחים הפלשתינים הבחינו בתכונה סביב הבית ויצאו מהרכב, ולוין פסע לקראתם בקור-רוח מדהים. עד-ראייה: "הם שלפו והוא שלף, והוא ירה והיה לו מעצור. מין מצב של בצהרי היום כזה, והוא מאוד-מאוד זריז בקרב. הוא תפס את הכלי השני, התת-מקלע הקטן, והיה הראשון שירה.”

“'תפיסת ההפעלה של צה"ל', כתב עמירם לוין בדו"ח המיוחד שלו לאחר המלחמה, 'לא נשענת על עקרונות המלחמה ומסורת צה"ל, אלא בנויה סביב המפקד - כשרונו וגאוניותו. היא לא היתה יכולה להצליח ואסור היה לפנות אליה מלכתחילה'.”

“אבל הרבה יותר חשובה היתה העצה של לוין ביחס למשימה: עזוב את אל-חיאם ואת כיבוש הכפרים, אמר לצוקרמן, לך על משגרי הקטיושות.”

“לכשיתמנה בשנת 1976 לוין למפקד היחידה, במקומו של יוני נתניהו שנהרג במבצע אנטבה, ייסע לוין לפגוש בפעם הראשונה את הרמטכ"ל, מוטה גור, ואת ראש אמ"ן, שלמה גזית. בדרך לפגישה יעצור לוין בחנות צעצועים ויקנה גלובוס קטן וצבעוני. הוא ייכנס לחדרו של הרמטכ"ל גור, יניח את הגלובוס על השולחן ויפטיר כבדרך אגב: "מעכשיו אתם תסמנו לי על הגלובוס כל מקום שממנו אתם רוצים שנביא לכם מודיעין, ואני אדאג להגיע לשם." והוא אכן הגיע.”

“המפתח להצלחת צה"ל בהתמודדות במלחמה הקרובה (שכיום כולם מבינים שתגיע בטווח לא ארוך) הוא למנות בצה"ל מפקדים מהסוג הנכון, ויש הרבה כאלה. צריך לקדם מפקדים מהסוג ה'עמירם לויני' בכל שדרות הפיקוד של צה"ל (ואולי להחזיר את עמירם לוין עצמו לפיקוד על הצבא – חישבו איזו רוח הוא היה מפיח בצבא).”

“לפני כעשר שנים, בהיותי מפקד פלוגה ביחידה מובחרת שעמדה לפעול בלבנון, הגעתי לאלוף פיקוד הצפון דאז, עמירם לוין, לאישור תוכניות. במקום לעבור את מסכת השאלות הצפויות והמכסתחות של מפקדים בכירים ('יש לך מספיק חובשים?'), האלוף לוין ניתח את התכנית ודחף לשיפורים מהותיים וליותר יצירתיות בפעולה. על בסיס הערותיו והרוח שהוא שידר לנו, אכן שיפרנו את התוכנית, ופעולה זו היתה מוצלחת ביותר.”

“אל"מ עמירם לוין שימש כמפקד גדוד בחטיבת טנקים במלחמת שלום הגליל. בניסיון פריצה לעין חילווה נפגע כוח מהפלוגה המובילה. אל"מ עמירם לוין – תוך גילוי יוזמה ואומץ לב חילץ את הכוח, פינה נפגעים ובכך איפשר את המשך הלחימה. בעת כיבוש כפר סיל – נתקל כוח חי"ר בטנקי אויב. אל"מ עמירם לוין, תוך גילוי יוזמה ובלי שנתבקש לכך קיבל על עצמו את הפיקוד ועזר בכיבוש הרחוב הראשי בכפר, במעשיו אלו גילה אל"מ עמירם לוין דבקות במטרה, יוזמה ואומץ לב. על מעשה זה הוענק לו צל"ש אלוף הפיקוד.”

“אצל האמריקאים הקצין צריך למלא את המטריצה - הוא צריך הכשרה מסוימת, בציונים מסוימים, וחייב למלא איקס תפקידים במהלך שירותו. בצה"ל הכל אישי: מפקדים מליגה לאומית מביאים מפקדים מליגה לאומית, אבל ליגה א' מביאה ליגה ב' שמביאה ליגה ג'.”

“אנחנו נופלים על הדברים הקטנים. אל תתנו הנחות לחיילים. כשצריך, תהיו בני־זונות. אל תכנעו לחולשות־אנוש. בכל האירועים שהיו בהם יותר משני הרוגים לצה"ל, היה רגע של חולשת־דעת שהביא לתקלה. ללא יוצא מהכלל.”

“את תקציב הביטחון צריך לקצץ, וחזק. צריך להעבר לנושאים חברתיים וחינוכיים. זה יהיה טוב לצה"ל ולמדינה. חזית מזרחית כבר אין כמה שנים, ועכשיו בוודאי התפרקה לגמרי. צריך להתאים את הצבא לחברה הישראלית. האינטרס המשותף של צה"ל והמדינה הוא הצמיחה.”

“לו אני כרמטכ"ל, הייתי ממנה את צ'יקו לאלוף בדרגת אלוף משנה, כדי להראות מי המפקד פה, ואלה לא עורכי הדין. הרמטכ"ל לא יכול להרשות לעצמו להפסיד קצין כמו תמיר. אף אחד ממפקדי הפיקודים היום לא היה מפקד אוגדה סדירה ולא פיקד על גיס, לכן הוא לא יכול להרשות לעצמו לאבד קצין מנוסה כמו צ'יקו.”

“צה"ל צריך ללמוד מהצבא האמריקני. חיל האוויר שלהם היה שם כל הזמן עם כוחות ולא היה בדל בין 'דם כחול' ל'דם ירוק', כולם (אצלם) דם אחד, מהחיילת באפסנאות ועד הטייס. לא פעם כשהיינו בלבנון, שמעתי ביטוי 'אם יפול טייס, או מסוק זה אסון'. זה לא עובד ככה. החייל בגולני, הטייס, איש התחזוקה והחייל בדובר צה"ל הם במלחמה. אצלנו זה לא מובן מאליו.”

“מדובר בטרוריסט, היה צריך לחסל את ערפאת בהזדמנות כזו או אחרת. מדובר ברוצח סדרתי שרצח מאות אזרחים תמימים, כולל ערבים. היה צריך לחסל אותו פיזית, מדובר ברוצח. הוא הביא את הטרור לדרגת מדינאות והוא אפילו לא זכאי למשפט.”

“צריך קודם כל לשתוק, בוודאי בתקופה כל כך רגישה הצבא צריך להמעיט בדיבור. להציג כל חיסול וכל פעולה כאילו היא מונעת למחרת פיגוע, ולהציג כל אירוע כאילו הוא לחימה נגד פצצה מתקתקת, אני חושב שזה לא רמה מספקת. אחריות הרמטכ"ל היא לשפר את מצבנו הביטחוני לטווח הארוך, לא רק לדאוג כל בוקר שלא יהיה פיגוע. אני מצפה מהצמרת הביטחונית שלנו להסתכל רמה אחת קדימה. בעת הזו הגורמים הביטחוניים צריכים לשבת בשקט.”

“הרמטכ"ל שגה פה מהתחלה. מרגע שהתחילה הפרשה, הוא היה צריך לקרוא לצ'יקו לחדר ולגמור את זה בעונש משמעתי מהיר וחד.”

“אירוע החטיפה, קשה וטראומתי ככל שיהיה, לא יכול להיות הגורם שבגללו מדינת ישראל תצא למלחמה. ניתן להשתמש באירוע כזה בתור עילה, אבל רק אם הצבא מוכן ומאומן כראוי לאופציה של יציאה למלחמה. יציאה למלחמה לא יכולה להיות חלטורה.”

“במלחמת ששת הימים היו לנו ראש ממשלה ורמטכ"ל הססנים וניצחנו בגדול. במלחמת לבנון השנייה היו לנו ראש ממשלה, שר ביטחון ורמטכ"ל יהירים – ובגלל זה כך נראו התוצאות. אשכול ורבין הבינו את גודל האחריות ביציאה למלחמה. ההנהגה הנוכחית מיהרה ויצאה למלחמה לא מוכנה.”