יהורם גאון

“הוא מדבר על ארץ ישראל בכלל ועל ירושלים בפרט כדבר גבר על אהובתו. זו תכונה מטרידה למדי. סוג של פרוורסיה. גאון הוא ישראסקסואל.”

“החיים בסבל.”

“יש כאן שמחולל ניסים? מרפא חולים? משלם מע"מ?”

“שלח, אני הופך באופן אוטומטי כל ס' שלך ל־ש', אז בבקשה אל תגיד שצריך להסתגל.”

“ככה?! ככה אתם רוצים להכנס להיסטוריה?”

“אז אני אמרתי לה בעדינות בלי עצבים: 'ליאורה, תזרקי בבקשה את הזבלה שלך מהבית.' מה היא אומרת לי?! מה היא אומרת לי? 'כשאתה תזרוק את הז-ב-ל-ה שלך אז אני אזרוק.' ”

“את תעשי לו ריקבון צוואר השורש.”

“אביתר תביא לי אייסטרין אחד, אני מרגיש את הוורידים.”

“הוא פורש.. הוא מהפורשים! אני ארביץ לך!”

“אילן אתה עושה לי סחרחורת.”

“הוצ' רכב מקבל מי שיש לו רכב!!”

“שאני אביא את האהבה הראשונה שלי מהקיבוץ? את יודעת איך שהיא נראית? יש לה נכדים.”

“אם אני אתפוס את המשוגע הזה... את החולה רוח הזה, שהביא לשכונה משאבה של פרדס... אני קוצץ לו את השיבר!”

“לא מפריע לי שהוא ערבי. מפריע לי... שהוא סטודנט. אני לא מרגיש נוח עם זה – שסטודנט למחשבים יסתובב עם ספונג'טור וירחץ את הצלחות של מולי.”

“חנוכה יוצא במקום פסח!”

“כשאני מתעצבן על אמא שלך וממש בא לי להחטיף סטירה... למולי.”

“אביתר, בלום פיך, פן תחטוף אגרוף אביך!”

“וידֵאו?! זה זה היה וידֵאו?!”

“נדמה לי שאני אמרתי בקול רם צלול...”

“נדמה לי שאני אמרתי, חזור ואמור אמור וחזור...”