לנה שילוני

“בשם המוזר שנתן לספרו ביקש פֶּרֶק לחבר בין הקצוות, בין ההיבטים המנוגדים של המצב האנושי. מצד אחד החיים, שהם זרימה כאוטית וחסרת פשר של אירועים, ומצד שני רצונו המובנה של האדם לתת להם סדר ומשמעות.”

“מתי מת הזיכרון? לכאורה עם האיש האחרון הזוכר את הנעדר. אך למעשה, כמה ניסיונות נעשים כדי לגבור על השיכחה המשתלטת, כמה ספרים, מאמרים, ימי עיון, ימי זיכרון ואנדרטאות. מתוך המיליונים שהתהלכו על כדור הארץ רק מעטים זוכים ששמם ינון לעד. רבים זוכים בנצח מקוצר, בזיכרון משפחתי של כמה דורות.”

“התכונה החשובה ביותר לכתב עת ספרותי, מעבר למקוריות או לרלוונטיות, היא ההתמדה. כתבי עת רבים ומוצלחים הופיעו פעם או פעמיים בטרם ייעלמו, וגיליונותיהם הבודדים היו טרף לאספנים או לחוקרים בלבד.”