י"ל פרץ

“הוא היה גיבור התרבות של האינטליגנציה היהודית החילונית דוברת היידיש (במזרח אירופה ובצפון אמריקה) ומנהיגה הבלתי מעורער של הספרות היידית החדשה. כסופר דו־לשוני הוא תפש מקום בולט גם בספרות העברית בת הזמן.”

“נהוג לזהות את ספרות היידיש המודרנית, זו שנכתבה החל מהמחצית השנייה של המאה ה־19, עם שלושת ה'טנורים': מנדלי מוכר ספרים, שלום עליכם וי"ל פרץ.”

“עָב קַל כִּי יַחֲלֹף כַּצֵּל עַל שָׁמָיִם, קֶרֶן אוֹר יֵתַע, רוּחַ צַח שְׁפָיִים.”

“ וּמִי יִסְפֹּר כָּל אֵלֶּה בְּיָדָם דָּלֹה דָלוּ מֵאוֹצְרוֹת הַחָכְמָה, מִכֹּל מַחֲמַדֶּיהָ?”

“ברגליו מדדה ונכשל אדם על־פני האדמה; בראשו הוא מגיע השמימה. ואין הדבר תלוי אלא בזה, היכן הלב נמצא!”

“ישבתי אני בקרן־זוית והייתי מנמנם, ורק קולו שלו העירני... מתוך שנתי אין אני מדבּר... אפשר נאנחתי אנחה יהודית? אפשר הרגיש, שאנחתי שלי ואנחתו שלו אנחה אחת הן?”

“אם אין יחוס־אבות זה מוצא חן בעיניכם, הניחו את ספור־המעשה. אבל חבל עליו: ספור־מעשה נאה הוא.”

“אנחנו שׂמחים לקראתה, מרקדים לקראתה, מברכים ומקדשים אותה, ועל כן יפה היא, ברה היא.”

“ועל כן העולם הזה, בלי מצווֹת ומעשׂים טובים, ובלי אור תורה, מעוטף הוא בצער; והעצבון רובץ עליו כעב הענן.”

“רואה הוא והנה צללים מתהלכים הלוך ושוב בחדרו, וכמדומה לו שהוא מכיר בהם אנשים ידועים לו, את אבותיו וקרוביו המתים. את קולם איננו שומע, נדמה לו בתנועותיהם כאילו הם משׂיחים, מתייעצים ומתווכחים.”

“כידוע, גדול כוח הליטאים בנגלה, אבל נפשם יבשה בלי שום לחלוחית של אמונת צדיקים!”

“אבל הלשון מהירה והדברים יגעים. מְנִיעוֹת מכל צד, כמנהגו של עולם.”

“לבסוף נשארה עמו בביתו רק בתו הצעירה ושמה שׂרה, בת־זקונים אהובה, שהיה שומרה כבבת עינו.”

“אך אז, בהקרע סגור השמיים, נפלה טיפה אחת קטנה מהאור הגנוז – וַתִּוָלֵד לי בת!”

“וכל בתי־עונג ובתי־משׂחק, וכל בתי־מאכל ומשתה פתוחים לרוָחה לכל איש ואיש; והמלצר אינו שואל: במי אתה מאמין?”

“הטבע האנושי, לא הפוליטיקה, הוא שטווה את חוטי ההיסטוריה. הפוליטיקה מסעפת, מסובבת, קושרת ומסבכת אותם.”