נורית הירש

“האמת, שמעולם לא ידעתי לזהות מראש להיט, בעיקר אם אני הלחנתי אותו. כשהלחנתי את 'אח, יא רב יא רב' למחזמר 'סאלח שבתי', לא היה לי מושג שהוא יהפוך לשלאגר. רק המפיק שלמה צח אמר לי מיד: 'זה שיר שיהפוך את המדינה'.”

“אני עושה הרבה דברים אחרים, אבל קלטות ילדים זוכות באופן טבעי לחשיפה תקשורתית גדולה. אני אדם שקם כל בוקר והולך לעבוד, רק שאני עושה את זה מול הפסנתר. נכון שהייתי מהראשונות בארץ לקלוט את הפוטנציאל של שוק קלטות הילדים.”

“ 'עושה שלום במרומיו', כמובן, בגלל המילים, המורשת היהודית והקשר לעם היהודי, וגם כי חזנות היא נר לרגליי, אני אוהבת את המוזיקה הזו ועדיין הולכת לקונצרטים של חזנות.”

“בכל יום כיפור אני נוהגת ללכת לבית הכנסת ולשיר עם כולם את המנגינות המוכרות והאהובות, בעיקר זו של 'כל נדרי'. זה נותן לי הרגשה של שייכות.”

“אני לא מאמינה בהתרפקות על העבר. מה שהיה היה, והיה נהדר, אבל יש הווה יפה לא פחות אם רק יודעים להקשיב.”

“אני בן אדם שחי בתוך עצמו, ואני רגילה להיות בבית ולנגן שעות, אז הימים עוברים, ואני כמעט לא זקוקה לחברה.”

“בנעורי הייתי רקדנית, וכל השנים הקפדתי להתעמל ולשמור על כושר.”

“אני חיה בלב תל אביב, ברחובות שבהם גדלתי, וככה טוב לי.”

“אני מרגישה סיפוק כשאני מסיימת שיר, לא אושר. לפעמים אני עובדת על שיר במשך שבועות, לא מרוצה, ולבסוף מוחקת אותו. לא צר לי על משהו שלא טוב בעיניי, ואין לי חיבה מיוחדת לכל מנגינה שכתבתי. יש גם דברים שלא הולכים. כשאני מסיימת שיר יש לי סיפוק עצום, שעשיתי משהו, שיצרתי, אבל לא אושר. כשאני רואה את הנכדה שלי, בת שנתיים וחצי, מחייכת אליי – זה אושר.”

“חשבתי שלשירים שלי מגיע ביצוע טוב יותר מהקול שלי. אף פעם לא אהבתי לשיר. אהבתי לשמוע זמרים אמיתיים, שכל הקריירה שלהם היא שירה.”

“יש יוצרים שלא אוהבים שנוגעים להם בתווים ובמילים. אני מאוד אוהבת שמחדשים שירים שלי, ולא אכפת לי אם משנים או מוסיפים.”