קייט אטקינסון

“לא הייתי רצה לחיות בעבר אך הייתי שמחה לבקר בו, אם הייתי יכולה לשוב לתקופה מסוימת הייתי בוחרת בימים של שחרור פריז בסוף מלחמת העולם השנייה. זו נראית לי תקופה מרתקת לחיות בה. הייתי גם שבה אחורה בזמן ופוגשת את שייקספיר בסביבות העלאת ההפקה הראשונה של 'הלילה ה־12'. תמיד התעניינתי בעבר, איני יודעת מדוע. גדלתי בבית ישן מאוד ואהבתי את הקשר אל העבר. מעניין אותי לשחזר את העבר, לכתוב רומן היסטורי, לשחזר את האווירה.”

“לעתים קרובות אני מרגישה שיש לי משרד שזה בעצם החדר שבו אני עובדת, וכשאני מסיימת לעבוד אני 'סוגרת' את דלת המשרד, למרות שבמקצוע הכתיבה זה קשה מאוד כי אתה לוקח איתך את העבודה לכל מקום, אפילו ברמת התת־מודע. כשאתה 'הולך' למשרד אתה עובד ואז אתה חוזר הביתה. אני מקנאת באנשים שעובדים כך, אבל אני יודעת שיש גם לא מעט אנשים שלא סוגרים את הדלת ומאבדים את שפיות דעתם. אני עובדת בבית.”

“העובדה שסופר משתמש בהומור לא הופכת את ספריו לפחות רציניים.”

“החיים מתנהלים מיום אחד למשנהו, ובניגוד אליהם הבדיון הוא מציאות מובנה בזמן מוגבל, עם התחלה, אמצע וסוף מוגדרים. החיים הם לא כאלה.”