מירב בן-ארי

“אני החכי"ת הראשונה שתהפוך לאימא חד הורית בעזרת ידיד הומו. אני רוצה לתת לנשים אחרות את הכוח לא לוותר על הזכות להביא ילדים, גם בלי בן זוג.”

“היו שם סגני ראש עיר או חברי מועצות מקומיות ואני בסך הכול הייתי בעצם בוועד תלמידים. חשבתי שיעיפו אותי אחרי הפרק הראשון כי כל הרזומה שלי היה נורא מיינסטרימי, אבל ככל שהתוכנית נמשכה, ראיתי שבעצם אני לא פחות טובה מהם ושיש לי את העניין הזה של המנהיגות גם אם אני צריכה להשתפשף. זו הייתה תקופה מעניינת, רק חבל שאף אחד לא ראה את זה. בסופו של דבר, לא הייתה אף פעם תוכנית ריאליטי כזאת שבאמת עשתה שינוי. בזכות התוכנית הזו יש לי את האפשרות לקום כל בוקר לעבודה שאני אוהבת ובעיקר לשנות לאנשים את החיים.”

“ידעתי מה שאני רוצה לעשות עם הכסף, אבל לא היה לי מושג ירוק איך לגרום לזה לקרות. זה היה קשה מאוד להבין איך לקדם את זה. כל הזמן היו אנשים שאמרו לי שאני לא מתאימה לזה ובאמת בהתחלה עשיתי הרבה טעויות ובזבזתי הרבה כסף, אבל צריך לרצות מאוד להצליח ולממש את מה שמאמינים בו. ראיתי רק ילדים בעיניים וביום הראשון שפתחתי את המרכז בכלל לא ידעתי אם הם באמת יגיעו, אבל זה קרה. במבט לאחור אני חושבת שזה לא מקרה ששני המרכזים שלי נמצאים בערים שבראשותן עמדו נשים.”

“פעם המח"ט שלי הציע לי ללכת לעקוב אחרי תנים בחצות הליל. לא הייתה אפשרות שאגיד לא, כי אם המח"ט אומר – את מתייצבת. בדרך לשם הוא דיבר איתי על דברים אחרים, וידעתי לסרב לו. אני עובדת עם נערים בסיכון, וכשהעברתי להם סדנה של המרכז לנפגעות הטרדה מינית, הם היו מאוד מופתעים מהדברים שנאמרו, כי לא דיברו איתם על זה בבית־הספר.”