דרק פנסלר

“ב־1981 הגעתי לקיבוץ מעגן מיכאל במישור החוף. הייתי בחור צעיר בן 23 והתאהבתי בישראל, בתשוקה שבה כל כך הרבה מתבגרים מתאהבים בכל דבר. לא ידעתי אז שישראל של החלוצים כבר מזמן לא קיימת. למדתי עברית במהירות ואהבתי לקרוא ספרות עברית. כשחזרתי לארצות הברית החלטתי להתמקד לא רק בהיסטוריה של אירופה, אלא גם בהיסטוריה היהודית ובהיסטוריה של ישראל. כך נולד הדוקטורט שלי והספר הראשון, 'תכנון האוטופיה הציונית'.”

“הציונות וישראל הפכו למוקד של התנצחות לוהטת, זועמת. אני לא יכול אפילו לקרוא לזה ויכוח; זאת התנצחות. אפשר באמת לשאול למה אנשים שהם עצמם לא פלסטינים, לא ערבים, לא מוסלמים, מוטרדים כל כך ממה שקורה עם הפלסטינים. חלק מהעניין הוא המיקום – ישראל ממוקמת בארץ הקודש של הנוצרים ובמקום שמקודש למוסלמים.”

“הכבוד היה חשוב לו, אבל הוא היה מדינאי. הוא היה מנהיג. הוא לא היה בריון. הכמיהה האישית שלו לכבוד הושלכה עכשיו על העם היהודי.”

“צורות מובחנות של זיכרון היסטורי ושל תרבות פוליטית מעצבים נרטיבים של המתרחש מחוץ למדינה. כל תפיסה תלויה בנקודת המבט.”

“היסטוריה אלטרנטיבית יכולה להועיל מאוד לפעמים... הבעיה עם ההיסטוריה היא שיש לך רק ניסיון אחד, אתה לא יכול לחזור על הניסוי. אז לפעמים צריך להשתמש בניסויים מחשבתיים.”

“ההיסטוריה העולמית עוסקת בזרימה של אנשים, חפצים, הון ורעיונות ברחבי העולם; ההיסטוריה הבין־לאומית מתמקדת בפעילות של מדינות ושל גופי החברה האזרחית, כגון ארגונים דתיים וכלי תקשורת הפועלים במישור בין־לאומי ועומדים בקשר זה עם זה.”