אריק גלסנר

“ניסיתי תמיד להיות הגון, ולא לחצות קו של חוסר הגינות. ביקורות שליליות זה דבר חשוב: חשוב לסצנה הספרותית, וחשוב לסצנה הביקורתית. לסצנה הספרותית, אתה צריך ללמוד לומר את דעתך. זה גם מכניס תסיסה לתוך הספרות, שזה דבר שמתווכחים עליו; יש אינטרס של המערכת הספרותית עצמה שזה יכניס חיות, שלא 'הכל ילך'. אכפת לאנשים מהדברים האלה.”

“מבקר ספרות טוב מתבונן היטב בספר ואז מתבונן היטב בעצמו מתבונן בספר.”

“מה שמעניין אותי בספרות היא היכולת של האדם לתת דין וחשבון על חייו. ספרים שמגביהים אותנו מעל החיים, ומצליחים להראות לנו את תמצית הקיום האנושי מנקודת מבט עליונה; תיאור מדוייק של המציאות כמות שהיא, כאילו שאתה מכין מפה של המציאות שתהיה רלוונטית גם לעתיד.”

“יש ביחסים בין בני אדם משהו בלהימצא עם מישהו הרבה זמן כך שמתחילים לחבב אותו. גם בספר זה יכול לקרות: תקרא כמה פעמים בספר ותמצא בו עולם ומלואו. לכן יש ערך מיוחד לקריאה הראשונה, לרושם הראשוני: המפגש טרי, הספר הוא לא חלק מהעולם שלך, ואתה שוקל אם להכניס אותו לעולם שלך או לא.”

“מבקרי הקיטש לאורך הדורות, מימין ומשמאל כאחד, דיברו על הקיטש כחוסר יכולת להתעמת עם הצדדים האבסורדיים, השליליים, הכואבים, הלא הרמוניים של המציאות.”

“התקווה שיש לנו בקריאתם של ספרים טובים: שקריאתם תשנה משהו במוחנו, ובעקבותיו: בחיינו ממש.”

“הקריאה היא דרך נפלאה לחיות בלי לחיות, כלומר לקיים קשר עם העולם בלי להיתקל בכאביו.”

“במעשה הקריאה יש שתי פעולות שונות: הקריאה הצמודה והמבט המקיף בכל מה שנקרא עד כה; זום אין ואז זום אאוט.”

“אמביוולנטיות יכולה לשתק. אבל אמביוולנטיות אינה רק פיחות ביכולות. היא גם מעשירה את בעליה – בעמדה כפולה.”

“אם נכונה השערתי שהחרדה תוקפת את הקוגניציה, ואת יכולת ארגון־העולם של היחיד, לא ייפלא איפה שבעולם מופצץ במסרים כפי שהוא עולמנו גדל כוחה של החרדה. הדיכאון מתאים יותר לחברה עם ערוץ אחד.”

“התהליכים המביאים בני־זוג חדשים להרשות לעצמם להקניט אחד את השני כעדות לשלב אמיץ יותר ביחסיהם.”

“בשבחה של המחלה ניתן, לטעמי, לומר שהיא מנתקת אותך מהחברתי ומחזירה אותך לעצמך. לגופך ממש.”

“החרדה כאוטית הרבה יותר מהדיכאון. הדיכאון, אני חושב, כואב יותר. אבל יש בו דבר מה יציב, מאורגן.”

“הבעיה הגדולה בטלוויזיה: אתה נפגש עם אנשים, מביט בהם בתשומת לב, והם לא מחזירים לך חום ומבט.”

“אדם כמה למגע, כמה כל כך, שכאשר המגע המוחשי מגיע הוא אינו מצליח להתעלות לרמת הכמיהה שקדמה לו.”

“הבריאות הנפשית היא קודם כול סקרנות לא־אנוכית: יכולתנו להיות מתבוננים בעולם סביבנו.”

“אנחנו מבלים חלק ניכר מזמננו מופנים לזולתנו ובגבנו לעצמנו. מנוכרים לעצמנו.”

“האדם הוא לא רק יצור הדוניסט, האדם הוא יצור שוחר אוטונומיה.”

“הרגשת האושר מותנית בסבל ובהימלטות ממנו.”