בועז דוידזון

“רק כשעשיתי את הסרט הבנתי שאני סוגר מעגל. כבר היו לי כמה הצלחות קופתיות כמו 'צ'רלי וחצי' ו'חגיגה בסנוקר', ואמרתי לעצמי שעכשיו אני הולך לעשות סרט קטנצ'יק שאולי יראו שני אנשים, אבל אני רוצה לנסות.”

“אני חושב שאת החוזק של הסרט הרגשתי ביום הצילומים הראשון, כי הקהל הראשוני שלך זה הצוות. תכף הרגשתי שהנוסטלגיה עובדת. אבל ידעתי את הגודל ואת החוזק כשהסרט היה גמור ומיהרנו איתו לשוק הסרטים במילאנו, לפני שעלה בכלל, ושם הוא פשוט נחטף על ידי קונים להפצה בינלאומית.”

“עשיית הסרט הייתה כמו ריפוי בעיסוק, עסקתי באהבה נכזבת שהייתה טראומתית עבורי מימיי כנער. זה לא שבכיתי כל יום, כבר הייתי נשוי, אבל היה משהו שנשאר פתוח.”

“בעצם עשיתי עבודה טובה שהצליחה ואני מקבל על זה מלא אהבה. הייתה לי תל אביב, הכול התחיל בבית שגדלתי בו, בחצר, בברז על יד פחי האשפה שהייתי מתכופף ושותה ממנו מים, זה ה'רוזבאד' שלי. אבל הבנתי שזה בסדר שאני באמריקה ואני צריך לתת צ'אנס למקום הזה, למרות שאין באמריקה אף אחד שאכפת לי אם הוא יאהב מה שאני עושה.”

“רק אחרי בערך 15 שנים באל־איי הייתי במצב שיכלתי לקבל את עצם העובדה שאני גר בעיר הזו ולא בוגד בתל אביב. התפרנסתי יותר מאשר פה, אבל אתה מוכר את נשמתך לשטן. לא שאני משווה את עצמי לוודי אלן, אבל כמו שהוא היה עושה סרטים רק בניו יורק, תל אביב זה המקום שלי.”

“הסתכלתי עקום באותה מידה על פולנים, על ספרדים, על פרסים, צחקתי על כולם אותו דבר ובאהבה. חשבתי שהסיפור הזה של אשכנזים ומזרחים נגמר כבר, אבל אני רואה שזה בעיצומו. יש בזה יסוד אמיתי, אבל יש אנשים שרוצים ללבות את זה. כולם באו לראות את הסרטים הללו, זה היה סיפור אהבה אמיתי בין הקולנוע הישראלי לקהל הישראלי, אם הייתי מביא אז 300 אלף צופים הייתי מתבייש לצאת מהבית.”

“קולנוע וסיפורים היו הבריחה, הייתי מחטט בפחי אשפה איפה שחברות ההפקה היו זורקות חתיכת פלקט או פילמים. היה מגרש ריק אז אני ושני חברים עשינו בית קולנוע בלי גג, עם חשמל מהבית, ומכרנו כרטיסים. אז גם התחלתי לעשות סרטים של 8 מ"מ, מהילדות רציתי להתעסק בקולנוע. אמא שלי רצתה שאהיה רופא או מהנדס או עורך דין.”

“היו אנשים שהאשימו אותי בגזענות, והיו מבקרים שכתבו שטויות כאלה – אבל המזרחים מאוד אהבו את הסרטים.”

“מאז ומתמיד המוטו שלי היה שאני אוהב להיות טמבל ולהשתטות.”

“כל הסרטים שלי היו ראי של דברים שקרו, יכול להיות שהגזמתי, אבל הכול היה מבוסס על סיפורים אמיתיים.”

“מה שמייחד את הסרטים שלי זו האהבה לראות כל דבר מנקודת מבט מצחיקה.”