תמנע נלסון-לוי

“תמנע זוכה במדליה נוספת בגראנד סלאם לאחר ניצחון באיפון על יריבה ברזילאית חזקה מאוד. תמנע פותחת את 2025 בצורה מרשימה מאוד לאחר מדליית הכסף בגראנד סלאם פריז, זוכה במדליה שניה גם בגראנד סלאם טשקנט. תמנע היא דוגמא ומופת לספורטאית שעובדת קשה, בשקט ובצניעות ואין שמח ממני שההישגים הם אלו שמדברים עבורה”

“אנחנו ממש קרובות, והקשר בינינו התחזק עם השנים. כשהיא בארץ ולא באימונים או תחרויות בחו"ל, אנחנו יוצאות לרוץ ביחד בשבת בבוקר. אנחנו תמיד שם אחת בשביל השנייה. מבחינתי היא השראה, לא רק כספורטאית, אלא כבן אדם. תמנע היא בן אדם מיוחד, ואני חושבת שמה שמייחד אותה בתור ספורטאית הוא הצניעות שלה. עם ההישגים שלה היא הייתה יכולה להתנהג גם אחרת, אבל היא כבן אדם בוחרת להמשיך להיות צנועה, וזה משהו שאני סופר מעריכה בה”

“בגיל 30, עם לב של לוחמת וניסיון שאין לו תחליף, היא יודעת: הסיפור שלה רחוק מלהסתיים”

“תמנע נלסון לוי הופיעה לאליפות העולם בג׳ודו היום (ראשון) במטרה להגיע רחוק ולסיים על הפודיום. הג’ודאית בת ה-30 עשויה להיות הישראלית האחרונה שתתחרה בבודפשט בזמן המלחמה מול איראן וכאשר המרחב האווירי סגור. תמנע נלסון לוי מתחרה במשקל של עד 57 ק״ג. היא תפתח את אליפות העולם במפגש מול פיחלה סאלונן מפינלנד. הג’ודוקא עשויה להיות הנציגה הישראלית האחרונה שתעלה על המזרן באליפות העולם. המתמודדים במשקלים הגבוהים יותר לא הצליחו לצאת מהארץ”

“גדלתי במשפחה מיוחדת של שישה אחים, אולי לא בבית שהאכילו אותי בו עם כפית זהב אבל גם לא הרגשתי שהיה חסר לי משהו. עם שישה אחים בבית, לא משעמם אף פעם. אמא שלי הוציאה לנו את הטלוויזיה מהבית וכל הזמן היה קורה משהו. זה כיף לגדול בבית כזה. עד היום כל האחים נמצאים בקשר מאוד טוב. בילדות הלכתי לאימונים באופן עצמאי, הייתי חיה שנים על אוטובוסים.”

“לכל אחת יש את הסגנון שלה. אצלי זה משהו שאני לא מוותרת עליו. הניצחונות באים בזכות העבודה הזו בקרקע. אני חושבת שזה לא נכון שלא רואים הרבה את זה בנבחרת, זה קיים בעבודה אצל ענבר ושירה, אבל אצלי עבודת הקרקע בולטת כי אני מאוד אוהבת אותה.”

“הרבה תסכול, אבל לרגע לא הורדתי את הרגל מהגז. ההפסדים האלה... לטוס לתחרות, להוריד משקל, להפסיד, לחזור, לעשות את זה שוב, שוב להפסיד. בטח בשנה האחרונה שהיה לי פחות טוב – זה מאוד קשה. לרגע לא אמרתי לעצמי שאולי זהו. המחשבה הזאת לא עברה לי בראש כי ידעתי שאצא מזה. ידעתי שיש לי את המעטפת והצוות הכי טוב שאפשר ואני סומכת עליהם בעיניים עצומות. והנה, יצאנו מזה. סיימתי עם מדליה באליפות אירופה ומקום חמישי באליפות העולם. אני יודעת שאני יכולה לחזור עם מדליה, מאמינה שברגע השיא אוכיח את עצמי.”

“קודם כול חווינו את זה. היינו בתחרויות כששרקו בוז מהקהל ואנחנו לא מתרגשים מזה. אנחנו יודעים שזה יכול לקרות, יודעים שאולי גם בסיכוי גבוה, אבל שום דבר לא צריך להוציא אותנו מאיזון. אנחנו כבר רגילים להרבה קהל. יש לנו נבחרת גדולה וזה כבוד, הגענו 7 ספורטאיות לאולימפיאדה שזה הישג בפני עצמו.”

“רכיבה על אופניים היא יותר מסתם דרך להתנייד – זו הצהרה, זה בחירה בכושר גופני ואורך חיים בריא יותר. כל דיווש מקרב אותנו לאוויר נקי יותר, לגוף חזק יותר ולעולם ירוק יותר. יחד, נוכל לשנות את הדרך בה אנו נעים ולבנות עתיד בריא וירוק יותר. עיריית ירושלים ובראשה משה ליאון עושים עבודה נפלאה לעבר עתיד טוב יותר.”

“אל תפחדי להיכשל. ההצלחות הגדולות מגיעות אחרי הכישלונות הכי כואבים. כל הפסד הוא שיעור הכנה לניצחון הבא. תשקיעי את כל כולך, אבל אל תשכחי גם ליהנות מהדרך – כי זו החוויה שתישאר איתך תמיד.”

“אני מאוד שמחה לראות את השינוי הזה. מרגש לראות שיותר אנשים מכירים ומעריכים את העבודה הקשה שאנחנו עושות. הג'ודו מלמד ערכים חשובים כמו התמדה, כבוד והיכולת להתמודד עם כישלונות. אני מקווה שהחשיפה הגדולה תעודד ילדות ונערות להצטרף לענף ולהאמין שהן מסוגלות להגיע הכי רחוק שיש.”

“יש המון אתגרים – פציעות, ירידות במוטיבציה, התמודדות מול יריבות בטופ העולמי. אבל אחד האתגרים הגדולים הוא הלחץ של הציפיות מעצמי. אני מתמודדת עם זה באמצעות כלים מנטליים, יוגה ואני גם מזכירה לעצמי שבכל פעם שאני עולה על המזרן, אני שם כדי ליהנות מהספורט שאני אוהבת, ולהיות הכי טובה בו.”

“הלוואי שהכותרת תהיה: 'תמנע נלסון לוי - אלופה אולימפית'. זה החלום הכי גדול שלי, וזה מה שמניע אותי בכל יום מחדש. ברור לי שאני לא היחידה ששואפת לשם, ויש עוד חברות מדהימות בנבחרת שמתחרות ברמות הכי גבוהות, אז אין לי בעיה להיות השנייה או השלישית שתעשה את זה - להפך, אם זה יקרה יחד איתן זה רק יהפוך את ההישג ליותר מרגש ומשמעותי. זה לא רק עניין של מדליה אישית, אלא של דור לוחמות אשר מרימות את הג'ודו הישראלי לגבהים חדשים”

“אחרי האולימפיאדה בפריז באמת היו לי מחשבות מה אני עושה, אם אני ממשיכה או לא. בהחלט עברה המחשבה על פרישה, אבל הרגשתי שיש לי עוד מה לתת. גם המאמנים חשבו ככה, ואני שמחה על ההחלטה הזאת, שלא הייתה פשוטה”

“בסופו של דבר אני אוהבת את מה שאני עושה, זה כל החיים שלי. אי אפשר להסביר את ההרגשה של האדרנלין בגוף ביום של תחרות”

“זו רק ההתחלה. עוד לא ראיתם הכל”