תהילה חכימי

“הכתיבה עוזרת לי להתמקם בחוויה: להחליט אם אני שופטת את עצמי, את החברה. בעיקר את עצמי.”

“אני אחות תאומה וקשה לי כשמשווים אותי לדברים.”

“אישה בחלל עבודה, את זוכרת איך פעם, לא כל כך מזמן, אהבת ישיבות ותהליכים ארוכים. אהבת לראות איך הם מקבלים תוקף, הדברים. הופכים חיים." ~ מתוך הספר "חברה”

“הוא גר מחוץ לעיר, אבל שוטט בתל אביב, אם אני זוכרת נכון, הוא קרא לעצמו הֵלֶךְ. יצאנו יחד פעם אחת.”

“לפעמים אני חושבת שמוצאי השבת היו הזמן הכי עצוב בְּילדוּת תפוזים.”

“אִי אֶפְשָׁר לְהַבְדִּיל בֵּין מִלָּה לְמִלָּה / קֹדֶשׁ וְחֹל / תַחַת וּפֶה / שֶׁתֶן וְקָפֶה שָׁחֹר / טַמְפּוֹן מְשֻמָּש וְאֱלֹהִים / יוֹם אֶחָד אֶהְיֶה מְשוֹרֶרֶת שֶׁל חֻלְדוֹת, מְטֻנֶּפֶת / אֲפַרְסֵם שִׁירִים בִּתְעָלוֹת הַבִּיּוּב.”

“נְוַתֵּר עַל הַכֹּל, נִשְׁאַר עֵירֹמִים וחַפִים מִפֶּשַׁע, וְרַק אָז, אוּלַי.”

“אֲנַחְנוּ קְשׁוּרִים בַּחֲבָלִים שֶׁל אֲהֲבָה אַחֶרֶת.”