דורי מנור

“שירה היא נפש נקראת לתפילה / מראש הצוואר, צריח / שבו מאפיל מואזין המלה / על כל חשיכה אחרת.”

“אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהִתְעַלַּסְתִּי. כִּי אֵין לִי שֵׁם אַחֵר לְהִתְעַלּוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁיָּדַעְתִּי שָׁם.”

“אָנוּ דּוֹאִים עַל הַמֶּרְחָב הַמְּאֻזָּן עִם בְּרִיּוֹת מְכֻנָּפוֹת שֶׁלֹּא יָנוּחוּ לְעוֹלָם.”

“בְּחוֹף הַדָּתִיִּים הִגְבִּיהוּ מְחִצָּה בֵּין חַמּוּקֵי הַקַּיִץ לְעֶרְוַת הַסְּתָו.”

“אינְכֶם מַצְלִיחִים לְרַסֵּן אֶת מַה שֶּׁבּוֹעֵר בָּכֶם כְּמוֹ מֵאֵלָיו.”

“אָדָם נִפְרָם מִיַּלְדוּתוֹ כְּמוֹ חוּט מִתּוֹךְ מַרְבָד.”

“נוֹסֵעַ בְּנַפְשׁוֹ לְוִילְנָה אוֹ מַדְרִיד.”

“בַחֲצוֹת כַּפּוֹת יָדֶיךָ מִתְרַצּוֹת.”

“בָּאֹפֶק עָלָה, מְעֻרְטָל, הַיָּרֵחַ.”

“ההורים שלי לא קראו ספרים ולא צרכו אמנות ותרבות ולא היו אינטלקטואלים, אבל הרי אלו לא הדברים החשובים. בדברים החשובים באמת אין ספק, אנחנו כולנו תוצר של מה שלתוכו גדלנו.”

“שפת ילדות אינה דבר שאפשר לשנות, ממש כשם שאין אדם יכול לשנות את מקום הולדתו. איש מאתנו לא יוכל לאמץ לעצמו רטרואקטיבית שפת ילדות זרה, כשם שאיש מאתנו לא יוכל לשנות בדיעבד את מקום הולדתו.”

“אף פעם לא הסתרתי משהו בשירה שלי, דווקא הייתי מאוד מעורטל וחשוף, אבל בשירה תמיד יש ממד של הצפנה. השירה היא מלכתחילה ליודעי ח"ן.”

“יש בשירה מולחנת משהו שמאפשר לה להיחרט בזיכרון... כשמשהו נכנס דרך הזיכרון הוא נכנס גם לתודעה.”