פרידה ג'אבר-בראנסי

“אני חשה עד כמה המרחק בין יהודים לערבים הוא עצום ואת הקושי לגשר ביניהם. מה המרחק בקילומטרים מטייבה לרעננה או לכפר סבא? אבל בפועל, אנחנו רחוקים מאוד.”

“להתעלם ממצבנו זו עצימת עיניים. אני מסתובבת לעתים בתל אביב ואני אוהבת את רחוב שינקין. אני מסתכלת וחושבת 'איך מישהו בתל אביב יידע שאין פה בטייבה משחקיות לילדים, תאורה, מדרכות או רמזורים?' ”

“כיום נשים ערביות יוצאות לעבוד ויש כבר נשים בפוליטיקה ובכלכלה. יש פתיחות בלבוש. אישה יכולה לצאת ולטייל לבד, זה לא היה נהוג לפני כמה שנים. מעמדה בחברה ובתא המשפחתי משתפר.”

“אני לא אכניס דברים שיכולים לזעזע, כמו תמונות קשות מעזה, או תמונות שיכולות לפגוע ברגשות הקוראים, כמו תצלומים של בחורות בביקיני. זה לא מקובל בחברה שלנו. יש חלקים באוכלוסייה שהם מתירנים ויאהבו את זה, אבל הם מיעוט.”