אורד צ'ארלס וינגייט

“הוא היה טיפוס של קרומוול, של סטונוול ג'קסון, של גורדון מק-קרטון - אנשים המאמינים אמונה עמוקה, וזה מדבק, ויש בזה השראה. זהו משהו לא רגיל.”

“כעין לורנס של היהודים.”

“הוא קרא מפות כמו מוסיקאי מחונן הקורא סימפוניה מתווים.”

“חייל טוב, אבל במידה שהדברים אמורים בארץ־ישראל, הריהו בבחינת סיכון בטחוני. אין לתת בו אמון. האינטרסים של היהודים חשובים בעיניו יותר מן האינטרסים של ארצו. אין להרשותו לבוא עוד פעם לארץ־ישראל.”

“הוא היה איש של גאונות, שהיה גם יכול להיות איש של ייעוד מזהיר.”

“לא כדאי שתעשה את זה. בסופו של דבר אנחנו נעזוב ואתה תישאר כאן איתם.”

“הכול כתוב בתנ"ך. כל המקומות, כל התכסיסים – כולם נמצאים בתנ"ך. ככתוב: 'בתחבולות תעשה לך מלחמה'.”

“אתם החיילים הראשונים של הצבא היהודי.”

“אנחנו האנגלים מולדתנו רחוקה, ואילו אתם תצטרכו להמשיך ולחיות עם הערבים. אל תזדהמו במעשים כאלה שיתנו בידם אחר כך נשק מוסרי להנצחת השנאה.”

“טובה שתיקתו של חיים שטורמן משיחתם של אנשים אחרים.”

“למה אתה מבזבז זמן כה רב בחברת אויביך ומתעלם מעזרתם של חבריך?”

“בנושא זה קיים רק ספר חשוב אחד – התנ"ך – ואותו קראתי במלואו.”

“כאשר למדתי בבית־הספר, התבוננו בי מגבוה והביאו אותי ליד כך שהרגשתי כי לא־יוצלח אני, ובלתי־רצוי בעולם. כאשר הגעתי לארץ־ישראל, מצאתי שם אומה שלמה אשר התייחסו אליה באופן דומה במשך עשרות דורות, ובכל זאת, בסופו של דבר, לא הובסו בניה; הם מהווים כוח גדול בעולם, והרי הם בונים את ארצם מחדש. חשתי כי אני שייך לעם כזה.”

“מעבירים אותי מפני שאנו ידידים גדולים מדי. רוצים לפגוע בי ובכם, אבל אני מבטיח לכם שאחזור. אם לא אוכל בדרך הרגילה – אחזור כמעפיל.”

“קצין בריטי אינו יכול לעשות דבר שהוא שונה, בלתי מקובל או בלתי צפוי. אני עושה את כל הדברים הללו. על מנת להיות, למרות הכול, מקובל, עליך לדעת לא להיראות שונה אלא מוזר.”

“אחרי הפסקה של אלפיים שנה, אתם הלילה יוצרים את הגרעין של צבא ישראל המתחדש... אנחנו נציב מארב בדרך של מעבר הכנופיות מעבר־הירדן לשומרון. צריך לתת למסתננים להתקרב עד מגע־יד. ואז נתקע את הרובים בגופם, ונלחץ על ההדק.”

“הלילה הוא נשק ההתקפה.”