עדנה מזי"א

“כל העבודה של הדיקן זה להתחנף לעליונים ולריב עם התחתונים.”

“בתור גברת שעוסקת בספרות. אני אמורה לדעת מה צפוי לאלה שאינם יודעים מי הם, ולסיכומו של עניין, בל אשכח שגם אם השורשים שלנו רקובים, הם מחברים אותנו לאנשהו.”

“הריגוש העתיק שמחוללות בי הקופסאות הקטנות, הפתייניות, תמציות לבנבנות של תקווה חסרת שחר.”

“בוא לא נעמיד פנים. הם תמיד היו בתחתית סולם העדיפות שלנו.”

“אם היה יום שלא הייתי חוטף חגורה מאבא שלי, זה כי הוא לא הרגיש טוב.”

“לא מעייף אותך להיות צודק כל הזמן.”

“הוא פוליטרוק הרבה יותר ממולח ממה שאת חושבת.”

“אני נעול בחרוזים הישנים שלי. גופי במזרח ולבי במערב.”

“אני כל בוקר נכנסת לחדר חזרות ומנסה לפענח את העולם שאני חיה בו.”

“אני חושב עליי. אני חושב על כולנו. על היצור האנושי הזה שלנצח יישאר עבד לחולשותיו.”

“חזרתי לא רק בשלום. חזרתי בניצחון. קיבלתי גם את ברכת הקיסר החדש.”

“אני מבין את ההנאה שלך ממשחק התפקידים הזה.”

“אני כבר אישה מבוגרת, את חיי חייתי. אני דואגת לילדים ולנכדים.”

“בגיל שלי אתה כבר לא מתרשם ממוות, אתה לא מזועזע עד עמקי נשמתך. זה מגוחך להיות מזועזע.”

“אני רואה את הסמיכות של הנשגב והמגוחך כל הזמן, בכל סיטואציה בחיים.”

“הקהל נמצא בתוכי – אני קהל שמשתעמם מעצמי נורא מהר, ולכן אני משתדלת לא לשעמם את עצמי.”

“לימדתי באוניברסיטה וההתמחות שלי הייתה בקט. הבנתי ממנו, וזה נחרט עמוק – לא להגיד הרבה. צריך להגיד את המינימום. אנשים מתאהבים במילים שלהם.”

“אני אוהבת את התיאטרון סגפני. מנסה לא לשלם את מיסי הריאליזם.”

“כל דבר יכול להיכתב אחרת. גם היפוכו המוחלט.”

“הרצונות של הילדות תמיד נשארים.”