רבקה מיכאלי

“בתיאטרון, כשאת רואה שחקנית צברית עושה את מלכת אנגליה, והיא מדברת איתך בקול של פתח תקווה כזה, עם רי"ש (גרונית) עד כמה שהיא יפה או נראית מצוין, יש בזה משהו לא אמין, כשבאה שחקנית מרומניה כמו ג'יטה מונטה, סנדרה שדה או רוזינה קמבוס, והיא דיברה עם הרי"ש הזו, זה היה אמין, היא נשמעה לך אריסטוקרטית.”

“בגלל שעשיתי חלטורות, הופעות, והתעסקתי בכל־כך הרבה דברים, שרדתי. היה לי רצון עז להמשיך ולא להרים ידיים כמו שקרה לרבים אחרים.”

“התחנכתי שעבודה היא ערך חשוב; זה ירושלמי, וזה טבוע במשפחה, אנחנו Workaholic־ים (מכורים לעבודה).”

“הרדיו נתן לי טיימינג ושיבח את העברית שלי ואת תחושת האחריות לדברים שאני מוציאה מפי, הטלוויזיה נתנה לי את היכולת לפצל קשב, לשמוע באוזן דבר אחד ולומר דבר אחר, להביט למצלמה ובו בזמן לבעוט בזה שיושב לידי, ואילו הבמה עוטפת את הכול, הכול בא ממנה.”

“לשאול אם אני מעדיפה טלוויזיה או רדיו זה כמו לשאול את מי אני אוהבת יותר: את אמא או את אבא. כל אחד מהם זה משהו אחר. בשניהם יש גם יתרונות וגם חסרונות, וברור מאליו שגם העשייה היא שונה.”