חיים לנסקי

“הוא שיחר אחרי קיצור ותמציתיות במבע, שיווי משקל רגשי, ובעיקר חושניות בזיקה ללשון.”

“מן הנפלאים שבמשוררי השירה העברית החדשה.”

“עוּפוּ, עֲלוּמַי, אֶל נוֹף הַשַּחַר, שָם חוֹלְמָה דּוּבְדְבָנִיָּה כַּלָה. מִסְרוּ לָה שָלוֹש בְּשוֹרוֹת הַלָּלוּ: הָרִאשוֹנָה – כִּי אֲהָבְתִּיהָ מְאֹד, הַשְּנִיָּה – שַעֲרֵי יוֹם אֶתְמוֹל נִנְעֲלוּ, הַשְּלִישִית – כִּי לֹא אֶרְאֶנָה עוֹד.”

“מי אֶת הקשת מניף ומוריד ומכון? / אין זה כנר, זה דייג חכּתו השליך, / או ערבה שרבבה שרביטה ליון.”

“שְמַע! צָלוֹל וָצוֹף רוֹטֵט בְּלֵב הָאַגָּם צִלְצוּל שֶל מְצִלָּה – זֶה מַטִּיל הַקַּיִץ הַחוֹלֵף צְלוֹחִיּוֹת שֶל בְּדוֹלַח לַמְּצוּלָה.”

“לֹֹא אֵם, לֹא עָמִית – אֱמוּנֵךְ הֵבֵאת לִי אַתְּ – לְשׁוֹנִי הַדְּרוֹמִית מִנִּבְכֵי הַזְּמַנִים בְּכל נוֹי נְעוּרַיִך.”

“לבּות בני האדם כקרח, חרבה דמעתם זה כבר – בכו נא, עננים רעומים, על גורל־האדם המר.”

“הוֹי נֹעַם הַחֲלוֹם הַבָּא בְּרֹב עִנְיָן! הִדְּקַתְנִי תַּרְדֵּמָה אֶל תֹּרֶן נָע.”

“כּן, כּן, שָרִיד יהיה לשִירי, לוּ גם לבית משִיר ולשִיר מן קוֹבֵץ.”

“דָּמִי הַחַי אַל תַּז עַל סַף הָאַיִן, כָּל עוֹד הָאֵלֶם לֹא כָלָא קוֹלִי.”

“הן שָמם החוף, מימי תֵבל לא דָרְכה עליו כּף רֶגל הֶלֶך.”

“רַק לְמַעֲנָהּ, לְמַעֲנָהּ נָּד אֲנִי וָנָע אָדָם אוֹרֵחַ.”

“לילוֹת לִילָך, ריחם זלף – לא לי, לא לך.”