יצחק שמי

“כל החלונות חשכו, רק פה ושם מציץ אור דל וחיוור דרך וילון המורם למחצה, אור המעיד רק על השינה שבּבּית. רק בית אחד עֵר ומאיר בכל חלונותיו הגדולים באור שאינו תדיר.”

“תוקע את כפו ל'שלום עליכם' לכל אותם הזקנים בעלי תלתלי־הכסף, ההולכים עקב בצד אגודל מתוך שחוּננות ומנוחת־נפש אל בית־התפילה.”

“התנגשו ונרתעו קרונות הרכבת מתוך דחיפה. הקטר, שהיה זוחל וגונח כל אותו השחר בין רכסי ההרים ופולט מתוך חזהו הענקי קטעי נשימה רסוקה, נהם קצובות ופרץ אל המרחב בשריקות צהלה.”

“החופש הגמור נתון לכל אומן ואומן לצייר את כל התמונות והציורים העולים בדמיונו.”

“אף שנפוצנו בתימן ובערב, בפרס ובהודו, במישורי רוסיה ובערבות סיביר ונשתנינו במאוויינו ובדרכי חיינו, עוד ישנו חוט דק המקשר ומאגד את לבותינו יחדיו.”