יפה ויגודסקי

“רכש חזק ואיכותי מהווה חלק בלתי נפרד מהאג'נדה של הטלוויזיה החינוכית. הטלוויזיה החינוכית רואה את זמן הבילוי כבסיס להקניית ערכים, ועל־פי אמות־מידה אלה אנחנו בוחרים גם את הרכש שלנו.”

“אני לא הולכת בינתיים לשום מקום, אם אלך אשאיר את המקום בצלמי. היום הטלוויזיה היא במקום אחר. יש הרבה אנשים שחזר להם הזיק, וברור להם שאם אלך המקום עשוי להיסגר. זאת למרות שהקולות שקוראים לסגור אותנו כמעט ולא קיימים כבר. לא באתי לכאן כדי שיאהבו אותי, באתי כדי להציל את הטלוויזיה החינוכית.”

“לכל אורך הדרך טענתי, כי סגירת החינוכית תסב פגיעה אנושה למערכת החינוך ולתלמידי ישראל, כמו שאר המגזרים אשר נהנים מתכנים מעצימים ומעשירים, ותסתום את הגולל על השידור הציבורי במדינת ישראל. עוד יותר מזה, סגירת החינוכית הייתה יכולה להתפרש כמסר שלילי, עבור כל גוף במגזר הציבורי, אשר ביצע רפורמה ארגונית מוצלחת, או שנמצא בעיצומה של רפורמה כזאת. אני מבקשת להודות לשרת החינוך ולשאר שרים אשר תמכו במאבקנו, וליו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אשר נלחם עד הרגע האחרון על זכות קיומה של התחנה ועל עובדיה.”

“השוויתי בין מערכת החינוך בגטו וילנה ובין מערכת החינוך בישראל והגעתי למסקנה שלא בכדי וילנה כונתה 'ירושלים ד'ליטא'. גם בתקופת השואה הייתה להם מערכת חינוך מפוארת שהיה בה הכול – חינוך מקצועי, עיוני, קונסרבטוריון וגני ילדים. הגעתי למורים ותלמידים מהגטו ששרדו את השואה וראיינתי אותם.”

“הוריי שרדו את המלחמה, אך איבדו את שני ילדיהם. אני הייתי הגלגול החדש שלהם, עם כל הסממנים המוכרים של 'דור שני'.”