אהרן שי

“רק בשנות התשעים, לאחר שהצלחתי לשכנע את דקנית הפקולטה ואת הנשיא שיש מקום ללימודים אלה, עלה בידי ליזום את פתיחתו של החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב. מרגע שנפתח החוג, כאילו נפרץ סכר - תלמידים בהמוניהם גדשו את מזכירות החוג.”

“הגעתי בפעם הראשונה לסין [ב־1989]. ואולם, בעבורי היה זה בבחינת סיור חוזר כי הרי במשך שנים עקבתי אחר המתרחש בארץ זו באמצעות מפותיה, סיפוריה, ספריה וכלכלתה. תחושת דז'ה וו ליוותה אותי במשך כל הסיור, כאילו שזפה עיני כל פינה מפינותיה בגלגול קודם.”

“לא הכרתי אף אחד, עברתי מאולם הרצאות אחד למשנהו, ממרצה למרצה. כל מרצה היה טיפוס בפני עצמו, ולכל אחד שפה משל עצמו ו'שיגעונות' משלו.”

“אדם צריך לנבור רציונלית בנפשו, לחפש, לתור פנימה ולא רק להסתכל לצדדים ולבקר את זולתו.”

“רחם ורחמים, המילון הנשי מבהיר – זה השורש, שורש הדברים.”

“אפילו השחקן הראשי בדרמה המרכזית המוצגת כאן היה מופתע לא אחת מתגובותיו, מפעולותיו ויותר מכול ממחדליו. הוא פשוט לא ציית לבמאי שהיה, כאמור, הוא עצמו.”

“רציתי להיות הוא, זקן לבן עור, מדובלל שער, להיות לה לוחם פשיסטי שעבר זמנו, להיות מאנו שלה.”

“אני לא חסיד שוטה, אבל אי אפשר שלא לקנא ביכולת של הסינים לבצע פרויקטים לאומיים ומיזמים ענקיים, כולל בתחום החברתי. אצלנו אתה אחוז מפח נפש, כשאתה רואה איך כל כך קשה להוציא לפועל מיזמים לאומיים כמו שצריך, בגלל התנגדות החברה האזרחית – מועצות מקומיות, מיעוטים, ירוקים. אצלם זה לא קיים.”

“אצל הישראלים זה הכול 'או או' – אתה מוכר או לא מוכר? או שאתה פטריוט, או שאתה בוגד, אין שום דבר באמצע – בדיוק הפוך מהסינים, שאצלם הפילוסופיה הבסיסית היא 'גם וגם', יין ויאנג, שחור ולבן, ניגודים שמשלימים זה את זה.”

“סטודנטים נהרו לחוג, כל אחד מסיבותיו שלו – יש מי שמתעניין בפילוסופיה הסינית, יש מי שמתעניין בתרבות, יש מי שהשפה מושכת אותו. בגדול, אני חושב שיש כאן איזו בריחה מהמקומי, אולי אנטיתזה לשירות הצבאי, אנשים רוצים להרחיק לעולם אחר, תרתי משמע.”

“מאות סטודנטים [בישראל] שוקדים על לימודי תרבות סין, שפתה, ההיסטוריה שלה, כמו גם האתיקה והדת העממית, המהווים את לב לבה של חברה עתירת שנים ומסורת זו.”

“שתי תרבויות עתיקות, כל אחת עצמאית לחלוטין, ששמות דגש על ערכים דומים כמו לימוד, משפחה, תורה שעוברת בעל פה. מצאתי אפילו הקבלות בין דברי חז"ל לקונפוציוס. וכפי שראינו את עצמנו כעם הנבחר, גם הסינים ראו את עצמם כמרכז העולם.”

“בשתי התרבויות הועצמו הלמדנות, ההתבוננות וההעמקה בסודות הקיום והיקום.”

“קונפוציוס הדגיש את ערכי המשפחה, כיבוד אב ואם, המסורת והטקס, ערכים הקרובים ללבו של היהודי זה דורות.”

“בעקבות מחקר והוראה של יחסי סין וישראל נוכחתי עד כמה עמוק הדמיון ההיסטורי והתרבותי ביניהן.”

“בסין האדם נתפס תמיד רק כחלק ממכלול רחב יותר – של משפחה, של כפר, של קיסרות. זה קשור גם במסורת הקונפוציאנית, שהיא מאוד היררכית.”

“מעצבי מדיניות, אמריקנים כאחרים, הם לעתים יותר מעוצבים מאשר מעצבים, יותר נגררים למערבולות הרות אסון מאשר מובילים אל פתרון רצוי.”

“התפכחות לאומית מהאסון הנורא שהמיט חזון 'הקפיצה הגדולה קדימה' מיסודו של מאו, אותו ניסיון נואל להביא סוציאליזם אוטופי, אסכטולוגי, כאן ועכשיו.”

“עלייתה של סין החדשה, וביתר שאת הצלחתה של מדיניות 'הדלת הפתוחה' שלה משנות השמונים של המאה העשרים ואילך, חייבו תשומת לב רבה לאסיה.”