אלי הירש

“מזמינים אורחים למסיבת פרידה כדי להקהות את עוקץ הבדידות, ולפזר את החשש שהחיים הקרבים לקיצם לא היו אלא חלום.”

“כשליש מספרי התנ"ך הם ספרי שירה – שירה מופלאה שרובה אינו מוכר לקוראי עברית בני זמננו. שירת התנ"ך היא התשתית הקדומה ביותר של השפה העברית.”

“עריכה היא חווית קריאה מועצמת, שבה לקורא – העורך – יש רשות מסוימת, אבל גם מחויבות, לחוות את הטקסט עד תומו ואפילו להתערב בו. אהבת ספרות היא אהבת קריאה ועריכה היא הקריאה האולטימטיבית.”

“השירה או המשורר לא רק צריכים להיות ביקורתיים אלא גם להראות מה טוב, מה יפה.”

“דּוֹרוֹת שֶׁל הִשְׁתַּקְּעוּת בַּמָּקוֹם הַזֶּה, שֶׁל מִיתוֹת וְלֵדוֹת, צָרוֹת וּשְׂמָחוֹת, וַעֲדַיִן אֵין לִי מוֹלֶדֶת.”

“כשאמעד בודד בשחור הלילה, אשא עיני אל כוכביה החיוורים של עירי המהבהבת.”

“זה קצבו של הזמן הממית והמקים לתחייה ללא הרף.”

“שוטו בהם ומצאו מוזיקה חדשה.”

“הבדידות שלי כפולה: אתה מבין, לכתוב לְךָ שירים ולפחד שלא תאהב אותם, אך גם לדעת שלא תקרא אותם, שאין עונה.”

“מְשׁוֹטְטִים יַחַד, מַאֲזִינִים לְרַחֲשֵׁי הָעִיר וְאוֹרְגִים מֵהֶם רְשָׁתוֹת אוֹ מְשַׂרְטְטִים בְּרַגְלֵיכֶם מַפָּה.”

“מִלִּים מִתְנַגְּנוֹת פּה, וּבֵין הַמִּלִּים הִבְהוּב מִתְרַחֵק שֶׁל נָהָר.”

“כָּל עוֹד אֲנִי כָּאן, כּוֹכָבֶיךָ גַּם. מִמֶּנִּי אֵין לְךָ סִכּוּי לִבְרוֹחַ.”

“עוֹד מְעַט, כְּשֶׁיַּעֲלֶה הָאוֹר, אֶנְדּוֹד מִן הַמַּחְשֵׁב אֶל הַמִּטָּה.”