אביעד קליינברג

“יצירת אמנות טובה מבטאת שליטה במדיום (שפה, תנועה, צבע, סידור החלל). היא נותנת ביטוי ייחודי ומקורי לעולם שבתוכו פועל האמן, היא מאתגרת תפיסות קיימות, היא מסבה עונג בדרכים מורכבות. היא דורשת מאמץ. פעם קראו לזה יופי.”

“יש לי חולשה למילים שאף אחד לא משתמש בהן, מילים שמופיעות רק במילונים. מילים כאלה הן כמו האור המגיע מכוכבים רחוקים.”

“כיבוש אינו רק שליטה בשטח. הוא שליטה באנשים. ישראל סיפחה את השטח, אבל לא את האנשים. הפלסטינים החיים בשטח אינם זוכים לזכויות אזרח ובמידה רבה נשללות מהם גם זכויות אדם בסיסיות.”

“הניסיון המאורגן להשתיק את ארגוני זכויות האדם בישראל מסוכן לדמוקרטיה ויש להילחם בו.”

“הצדקנות מתחילה בתחושה שאני יותר טוב מאחרים. האמת שלי כל כך מוחלטת שהאמת שלהם הופכת לחסרת חשיבות.”

“יש לנו גם נטייה לא לראות את מעשי העוול שאנחנו גורמים לאחרים. אנחנו פשוט לא רואים את העניים והזקנים, אלה שדחקנו לשוליים, וכמובן שאיננו רואים את סבלם של הפלסטינים.”

“המערכת התקשורתית הגלובלית – האינטרנט, הטלוויזיה, ואביזרים נלווים, יצרו אצלנו חוסר־סבלנות וקוצר־רוח ברמות קיצוניות. אנשים רבים פשוט לא יכולים להתרכז לאורך זמן. לא יכולים להאזין לנאום במשך יותר מדקה או לקרוא כתבה שארוכה מ־300 מילים.”

“אנחנו חברה עם יכולת הדחקה אינסופית. כאשר לא נעים לנו לראות משהו, אנחנו פשוט לא רואים אותו.”

“הישראלי רוצה תמיד מנות גדולות; לעתים קרובות, מנות גדולות מדי... חוש מידה, איפוק, זה לא העניין שלנו.”

“הגדרת הגבריות של החברה הישראלית, למרות שינויים מסוימים שהתרחשו בשנים האחרונות, היא צרה ומיושנת.”

“החברה הנוצרית הגדירה את עצמה מחדש בין המאה האחת־עשרה לשלוש־עשרה. מנהיגיה ביקשו ליצור קהילה שלא תהיה עוד פסיפס של קבוצות, נהגים, חוקים ואינטרסים, אלא גוף הומוגני וצייתני שלו הנהגה אחת. דווקא הניסיון להפוך את החברה למסודרת יותר ו'רציונלית' יותר היה בעוכרי קבוצות המיעוט למיניהן.”

“מעמדם של היהודים החל להשתנות במאה האחת־עשרה. היו לכך סיבות חברתיות, כלכליות ותאולוגיות גם יחד... עם היווצרותה של בורגנות נוצרית נעשו היהודים נחוצים פחות לחברה במערב... גם בתחום הדתי חלו שינויים במערב: האוכלוסייה נעשתה אדוקה יותר.”

“אשר ליהודים עצמם, הם חיו בחברה הנוצרית ללא רגשי נחיתות ובמידה רבה של אינטגרציה: הם הכירו היטב את תרבותם של שכניהם וחיו אתם בדרך כלל בשלום.”

“אמנם היו זכויות מסוימות שנמנעו מן היהודים – כמו הזכות להחזיק בפיאודום ולהצטרף לאצולה הקרקעית למשל – אולם יחסית לרוב האוכלוסייה, האיכרים, נהנו היהודים מזכויות יתר, כמו הזכות לנוע ממקום למקום, לשאת נשק ולהישפט על ידי המלך ולא על ידי האדון המקומי.”

“ליהודים, קבע אוגוסטינוס, יש תפקיד בחברה הנוצרית. עליהם לשמש כעדים לאמתוּת הבשורה. כיוון שהם ממלאים תפקיד חשוב למען החברה הנוצרית עד לבוא יום הדין, ומאחר שהם עתידים להתנצר באחרית הימים ולאחד מחדש את ישראל שבבשר ושברוח, אסור לפגוע ביהודים.”

“ישו היה יהודי שהביא בשורה ליהודים... ראש לנושאי הבשורה אל אומות העולם היה אחד, שאול התרסי, הידוע בשמו היווני, פאולוס... מעתה נפתח הפתח לישועה באמצעות החסד ולא באמצעות התורה. המצוות בטלו – ככלי חינוכי שמילא את ייעודו ואין בו עוד חפץ.”

“אם דמות החברה שבה אנו עתידים לחיות היא בעינינו משהו שראוי להילחם בעבורו, כי אז המשימה המוטלת עלינו היא ברורה: מלאו את מוחם של האנשים, חזקו את שאיפותיהם, עשו אותם בעלי ידיעה. העזו לפעול.”

“החוקרים בתחום מדעי הרוח מדברים בשפת בני אדם, שהיא לפחות להלכה, נגישה לכל יודע קרוא וכתוב... זמן רב מידי הסתגרנו בדלת אמותינו, מאחורי הביטחון הכוזב שמציעות חומותיו של הקמפוס, בוטחים בצדקתנו, בנכונותם של אחרים לעשות את העבודה למעננו. כתבנו מאמרים וספרים מדעיים, והבטנו מן הצד בהידלדלות הרוח.”

“מדעי הרוח מספקים כלים לחיים מלאים, טובים וחופשיים יותר.”

“חברה המאמינה בחופש, בביקורת עצמית, בהבנת תהליכים תרבותיים ארוכי טווח, באיתגור המובן מאליו החברתי, זקוקה למדעי האדם.”