מייקל אייגן

“הוא מצליח לראות מטופלים לא רק כבני אדם שבירים, פגיעים ומלאי חן בפגיעותם, אלא גם מאפיין את השבר שלהם בשפה רגישה, מכבדת ופואטית, שפה רבת דקויות שלא מותירה ספק בדבר תפקידו המהותי של השבר לצמיחתו של האדם.”

“סגנון הכתיבה הייחודי שלו, שהוא לעיתים קרובות מעין זרם תודעה פיוטי המשובץ באפוריזמים נפלאים, מזריק חיים ואנרגיה גם לתכנים הקודרים והאפלים ביותר.”

“הגאולה, בחלקה, היא למידת האמנות של סטייה מעצמך בזמן הנכון. לעתים מובילה הסטייה מהנתיב לירידה מהפסים, אבל לעתים קרובות האדם פונה לתוך פתחים בלתי נראים ושופך את עצמו לתוכם בכל מאודו.”

“לקלף פיסות של השפעות מכאיבות, לעבד מחדש, בצעדים קטנים ומפוזרים, פגיעות כואבות... הדימויים, הפנטזיות והנרטיבים הפרימיטיביים שהוא מפיק עשויים לפרק ולהמיס, במידה מסוימת, את הכאב שעליו הם פועלים.”

“השכנוע העמוק של האדם בכך שהוא יודע את מה שאינו יודע ושעמדתו צודקת, מעצב את החוויה לאורך ערוצים צרים מאוד.”

“להיות בעל רצון חופשי פירושו להיות בעל היכולת לבחור. לרוב מקושר הרצון לעוצמה, לשליטה, לשאיפות, לדימוי־עצמי. בחיים רחבי־היקף, הרצון מוסיף צבע, עושר ומלאוּת לחיים.”

“התצלומים מרגיעים את האדם בהבטיחם שהעולם נמצא שם ושהוא או היא נמצאים בתוכו.”

“כאב הקורבן הוא רכיב חיוני לאקסטזת העוצמה של הטורף. בלא מודע העמוק, הוא עצמו הקורבן, כמו מושא הנקמה שלו.”

“הדבר החשוב ביותר, לעתים קרובות, הנו לא־מילולי.”

“האדם מנסה לשלוט במה שגרם לו חוסר אונים.”

“המאבקים בתוכנו, שלעיתים מופיעים כרישומים של חוויה לא נורמלית על הנפש המנסה לעכל הכול, אינם מסתיימים לעולם. הם רק עוברים טרנספורמציה. והאתגר שהחיים מספקים לנו הוא לבנות יכולת שיותר תתמוך בחוויות שלנו ופחות תשלוט בהן, מתוך מטרה להיוולד מהן מחדש.”

“אני אוהב את העבודה הזאת. אני מרגיש בה בבית. אני זוכר מה הרגשתי בפגישה הראשונה עם המטופל הראשון שלי: הרגשתי בבית. והבית הזה צמח והעמיק ונוסף לאתגֵר, לעורר ולחמם את חיי בדרכים הייחודיות לו.”

“עוזר לנו מבחינה פסיכולוגית לעבוד עם הנפש שלנו בדרכים שונות עם אנשים שונים.”

“קשר לא־מודע, קשר שמשחרר, שעוזר לאחר לנשום לחוש, להיות אכפתי, לחיות.”

“הספרים, כמו האמנות, מסייעים לעשות את החיים נסבלים.”

“איך אהיה היום איתך? עם עצמי היום? לא הייתי רוצה להיקלע להגדרה מסוימת של עצמי.”