דרור קרן

“למה שאני מתגעגע, זה לתקופה שבה הרגשתי שייך לחברה שמכילה את כל מרכיביה וחיה בשלום. בדיעבד, אולי הייתי נאיבי מדי. הלוואי שהתחלנו עכשיו תהליך שיגרום לכולנו לראות ולהכיל זה את זה.”

“במדינה היום צועק בעיני רק מי שכואב לו. מי שהבנים שלו משרתים, מי שגר מתחת לקסאמים, אלה צועקים. וישראל כבר לא כל כך ערבים זה לזה.”

“ 'הישג' בעיניי הוא לחיות באופטימום שלך, להבין את ייעודך ולדייק את עצמך במסע הזה. למצוא משמעות ולמצות את המתנות שניתנו לך.”

“החיים לימדו אותי להקשיב ולהיעזר כשצריך, אבל היועץ הכי מהימן של בן אדם זה הוא עצמו. זה הוכיח את עצמו שוב ושוב.”

“אני לא מסוגל להניח לפרטים קטנים. זה מאוד מעכב אותי העניין הזה.”

“הטלוויזיה נכנסה בתיאטרון. עם הכוכבים שלה, עם או בלי מרכאות, היא רידדה את כל היתרון של התיאטרון. הריאליטיז קרבו את ה'כמו בחיים' הזה, והדימוי שבתיאטרון נעלם. הלכה המטאפורה. בהצגות של לוין למשל, הקהל מתקשה להבין כפל משמעות. אפילו תפאורה שהיא קצת ממקום אחר, אם זה לא סלון כמו בטלנובלה הם לא מבינים מה זה.”

“אני חושב ששחקן מחויב לשפה ולתרבות שלו.”

“יש משהו במופע יחיד שלא דומה לכלום. אתה הכי חשוף שיכול להיות.”