מנחם בן

“פיתח תפישת תשתית אסתטית מיוחדת ועזה שעל פיה שירה אמיתית מגלמת סוג חשוב של יופי, אשר המפגש עמו גורם באמצעות התקסמות לתחושה של אושר.”

“ספק אם יש מקום בעולם שבו מככבת שירת משוררים באופן שבו היא מככבת כאן, לא רק באמצעות הלחנת שיריהם של מיטב משוררי הכתב העבריים מכל הזמנים, מויזלטיר וזך עד יונה וולך וזלדה, כולל אבן גבירול ויהודה הלוי(!), אלא שגם היוצרים עצמם במיטבם כותבים שירה שיחד עם הלחן והביצוע שלה מגיעה לעומקים רגשיים שרק טובי השירים בכתב מגיעים אליהם.”

“מגוחך שיש מי שמגדיר את פרקי בראשית ואת פרקי הנבואה 'פרוזה', לעומת שירת דבורה, למשל, המוגדרת כשירה. אבל מה יותר שירה מבראשית ומפרקי הנביאים?”

“אנחנו חיים בעולם טבע מופלא, אלוהי, ואנחנו לא רואים אותו באמת. אנחנו מוקפים בציורים מדהימים, חיים, של עצים, חיות, פרחים, שמים, אדמה, הרים, אנשים, נשים.”

“בכל פעם שזיהיתי מישהו שיש לו עומק חוכמה יותר גדול משלי, דבקתי בו לגמרי בכל אמצעי: בחנופה, ביציקת מים על ידיו. ידעתי בעל פה את השירים שלהם ולכן מצאתי חן בעיניהם. מכל אחד מהם למדתי משהו.”

“בשירה אתה מבין מה שאתה מבין, והשאר עובר אליך בתחושה כללית של סגנון ואווירה.”

“אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֵיךְ נִכְנָסִים / צְמָרִים וְרוּדִים לְתוֹךְ צְמָרִים וְרוּדִים / וְאֵיךְ נָשִׁיוּתָם הַנְּסוֹגָה שֶׁל הַדְּבָרִים.”

“בַּעֲבוֹדַת אֲדָמָה אִלֶּמֶת / אוּלַי יַחֲזֹר אֵלַי אֹשֶׁר הַמִלִּים.”

“הָרִיב הָיָה שֶׁלָּנוּ עִם עַצְמֵנוּ / וְלֹא בֵּינֵינוּ / אֶלָא עִם הַמַּצָּב.”

“מַלְבֵּן הַנִּשּׂוּאִים / מַלְבֵּן מִטָּתֵנוּ / מַלְבֵּן דִּכְּאוֹנֵנוּ הַקָּטָן.”

“מִישֶׁהוּ שָׁלַח מִכְתָב / בַּפְּרוֹזְדוֹרִים מְרֻוָחֵי הָאֹדֶם.”

“אֵיזֶה תַּעֲנוּג נֶהְדָּר לָמוּת! / הַכֹּל נָמֵס בִּקְצֵה גַּעְגּוּעָיו.”

“הַגֶּפֶן כְּבַּרְדֵלֵס תָּמֵהַ / שָׁכְבָה לְאֹרֶךְ הַגֶּשֶׁם.”

“בַּחוּץ כַּלָּנִית / כִּבִּיתִי אֶת הַמְּנוֹרָה.”