תמי טסקר

“אני אדם ביקורתי, וטפיחות על השכם אני מקבלת בעיקר מחברות, ואליהן אני בעיקר מתייחסת.”

“אני קצת טום בוי, צריך לזכור שאני מהקיבוץ ויש לי ארבעה אחים. אני מבינה שאחרים רואים את עולם הדוגמנות כשוק בשר, אבל מהחוויה האישית שלי אני לא רואה ולא שומעת את הדיבורים האלה. לדעתי אם לדוגמנית אין תוכן או משהו שמשדר בעיניים היא לא תעבור אודישן. אני לא מייחסת הרבה חשיבות ליופי שלי ונשארתי אותו דבר מבחינת האופי. טוב לי עם עצמי, אבל זה בגלל שזה בא מבפנים.”

“המסלול של דוגמנית צריך להתחיל במילאנו או בפריז, יש ממש חוקים לזה. ניו יורק זה בשלב יותר מתקדם כשאת רוצה לעשות כסף. אם את מגיעה כבר בהתחלה לניו יורק אומרים לך שאת מאוד יפה, אבל שאת לא יכולה לעבוד אם אין לך שער ב'ווג' או ב'אל' האירופי.”

“בגיל 12 רציתי להתחיל לדגמן ועד היום אין לי מושג למה, הדבר היחידי שאולי קשור לזה היה שאמא שלי הייתה מארגנת תצוגות אופנה כשהייתי קטנה. היא הייתה עושה סריגים ומוכרת אותם. לא היה דיבור בבית על להיות דוגמנית, זה בא ממני, והאמת שלא חיברתי בין הדברים עד עכשיו. סתם רציתי לנסות לממש את הפוטנציאל שאולי יש לי.”

“מאוד קשה לדגמן, גם בחו"ל וגם בארץ, ואולי היה עדיף אם הייתי מתחילה קצת יותר מאוחר, כי אז הייתי מודעת לכל מיני דברים והייתי פחות מושפעת מהערות של אחרים.”