יפתח קליין

“אני מעריך מאוד כאלה במקצוע שלנו שאורזים את המשפחה וקמים ונוסעים, אבל אני לא כזה. אולי אין לי אומץ. ראיתי הרבה מקרים שאנשים נוסעים כדי לבנות את עצמם מאפס ואז לא מצליחים. הם חוזרים לפה ומגלים שגם את מה שבנו פה כבר אין להם.”

“המצב האידאלי זה להתעסק בדבר אחד ולהיות טוטאלי בו. כמו באמריקה, מצלמים סרט, ארבעה חודשים בלוקיישן, ישנים שם, עושים חזרות. מתמקדים. פה זה הכול מין מרוץ עכברים כזה.”

“מה שמעניין אותי זה התפקיד. אם התפקיד מספיק מעניין, לא אכפת לי אני אני מגלם חייל או שופט בבית משפט.”

“כשאני בא לחזרות אני מרגיש כמו ילד שהוציאו אותו להפסקה ולא היה צלצול לחזור לכיתה. ועל זה עוד משלמים לי.”

“אני מתפרנס בכבוד, זה כיף גדול... אני אף פעם לא שוכח ש־90% מבוגרי בתי הספר למשחק לא עובדים במקצוע.”

“לא גדלתי על תיאטרון, ולא באתי מבית שבו דחפו אותי להיות שחקן.”