משה פיינשטיין

“במשכב זכר אין כלל תאווה מצד הטבע, וכל המתאווה לזה הוא רק תועה מהטבע...”

“אין בידינו להועיל לתועים במין במינו המבקשים לעצמם היתר.”

“גם רשעים אין להם תאווה לזה בעצם, אלא שכל התאווה הוא רק מחמת שהוא דבר אסור, והיצר הרע מסיתו להמרות כנגד רצון הקדוש ברוך הוא... לבד שהוא נגד התורה באיסור חמור, הוא גם נגד עצם האנושיות שנעשה שפל ובזוי בתכלית השפלות. אף אומות העולם יודעים שהם תועבות שאין כמותם... ומחזיקין את בעלי עבירה זו למנוולים ואינם מן הישוב כלל.”

“בין לתוספות, בין לרמב"ם ואף לרש"י... איסור רציחה מ'לא תרצח' גם על עובר... ואסור להורגו אף לפיקוח נפש... רק להצלת אמו שלא תמות בלידה.”

“בת מצווה הוא ודאי רק דברי רשות והבל בעלמא ואין שום מקום להתיר לעשות זה בבית הכנסת... ואי איישר חילי (לו היה לי הכוח) הייתי מבטל במדינתנו גם סדר בר המצווה של הבנים.”

“הנה שאף שעניין צבא ההגנה הוא דבר גדול אבל עניין לימוד התורה ללומדי תורה עוד יותר גדול גם מלהגן על המדינה... ולכן ודאי מי שיש לו תשוקה ללימוד התורה ולהיעשות גדול בתורה ובהוראה וביראת שמיים יש לו לילך לישיבות הגדולות ויהיה ברכה לכלל ישראל והגנה גדולה לכל ישראל.”

“וליכא (=ואין) שום זלזול בכבודן [- של נשים] ובכל דבר, בזה שנפטרו מלימוד התורה וממצוות שהזמן גרמא, וליכא כלל שום סיבה להתרעם כלל.”

“בהחיובים בין איש לאשתו איתא חיוב הכבוד על האיש לאשתו ועל האישה לבעלה בלא שום חלוק.”

“לעניין הקדושה שוות [-נשים] לאנשים, לעניין שייכות החיוב במצוות, שרק מצד הקדושה דאיכא בישראל הוא ציווי המצוות – וגם לנשים נאמרו כל הקראי דקדושה.”

“... הכירו במשך הזמן שאין להאינשי במה להתגאות נגד נשותיהן, והנשי הכירו צורך הגדול שיש להאינשי בהן." ~ תרגום לעברית: "במשך הזמן הכירו שאין לגברים במה להתגאות על נשותיהם, והנשים הכירו בצורך הגדול שיש לאנשים, בהן.”