יהושע אריאלי

“ההשראה והתרוממות הרוח מדיאלוג ממושך איתו לא יסולאו בפז.”

“היקף נושאי המחקר שלו, המגוון הרחב שלהם, ותחומי העניין הנרחבים של אריאלי חושפים איש רנסנס ואנציקלופדיסט אשר ההיסטוריה של הרעיונות היא תחומו המובהק ביותר.”

“נוער זה, בניגוד לתנועות הפשיסטיות הפועלות בקטגוריות לאומיות, מצטיין בתפיסה קוסמופוליטית מובהקת וחושב בקטגוריות של האדם כפרט. שנית, זהו נוער מאד כנה, מתעב שקר והעמדת פנים.”

“אחרי שלמדו את כל האידאולוגיות האפשריות על האדם הם נכנסים כמו ברגים קטנים לתוך מנגנון עצום, שמסתובב לשמו, ללא כל תכלית קולקטיבית העשויה לתת משמעות לחיים.”

“הצעירים, מצדם, מרגישים שלדור המבוגר אין שום ניסיון בחוויות החדשות העוברות עליהם ואין לו מה ללמד אותם – ועל כן אין הם רואים בדור המבוגר אוטוריטה.”

“השינויים בחברה בת זמננו הם כה מהירים ורדיקליים עד כי דור ההורים איננו מסוגל לכוון את בניו לקראת ייעודיו ועתידו. כי הוא איננו יודע כלל מה הם.”

“נוער זה, שספג לתוכו משחר ילדותו אינדוקטרינציה של חינוך שוויוני ושל ערכים, כמו קידמה, אחווה וליברליות כלפי הזולת, צופה עכשיו בחוסר הערכים השולט בחברה האמריקנית והוא נתקף בהרגשת תסכול וחוסר תכלית. אידאל ההישג של החברה האמריקנית – לפיו אתה עמל וחותר כל ימיך להצלחה, אינו תופש אותם. הם מחפשים ערכים חברתיים, הנותנים משמעות לחיים.”

“בעקבות נצחון הקומוניסטים בסין ונסיונה של קוריאה הצפונית לכבוש את דרום קוריאה. ארצות הברית הגיעה אז למסקנה, כי הקומוניזם בהנהגת רוסיה הוא תנועה המתכוונת לכבוש את העולם כולו, ועל כן צריכה ארצות הברית להתייצב נגדה בכל זמן ובכל מקום. השאלה היא כמובן אם מסקנה זאת נכונה.”

“ארצות הברית היא המדינה האידאליסטית ושוחרת־טוב יותר מכל מדינה גדולה אחרת בהיסטוריה, אבל ראה את התוצאות.”

“בחברות מודרניות, המושתתות על סדר חברתי ופוליטי חילוני... הבנוי על רצונו של הפרט למימוש עצמי ועל חתירה להשגת עוצמה ותועלת, העומדים במבחן רציונלי. במקום הקהילה המסורתית והאורגנית נוצרת חברה של פרטים בודדים וניידים, המאוגדת במסגרות פונקציונליות, המספקות ביטחון, שירותים ושותפות במוסדות ההשכלה והתרבות. תחושת האחדות והשותפות של הפרטים מטופחת על ידי המדינה, באמצעות המרקם החברתי המשותף והשותפות הלשונית והתרבותית.”

“אם ניתן לדבר על לקח ההיסטוריה, הריהו מלמד שרק לעתים רחוקות מבינים בני אדם את משמעותם ההיסטורית של המאורעות בהם הם מעורבים, ושרק מעטים מסוגלים לראות את הנולד.”

“כל ידע היסטורי אינו אלא שיחזור המודרך על ידי סלקציה, על ידי שאלת משמעותו של העבר לגבי ההווה ועל ידי שימוש במושגים וידע שמקורם במנטליות ובנקודת התצפית של ההווה. לכך התכוון ההיסטוריון ההולנדי המפורסם הויזינחה, כאשר הגדיר את ההיסטוריה כ'צורה אינטלקטואלית שבאמצעותה דור מסוים מבקש לתת לעצמו דין חשבון על עברו'.”

“היסטוריה כדברי הימים תמיד פונה מן ההווה אל העבר כדי לדווח על דברים בעלי משמעות ציבורית שהתרחשו ואשר ראויים להישמר בזיכרון הדורות. לעומת זאת, ההיסטוריה כמציאות מתרחשת ממוקדת בהווה – כממד החוויה, העשייה והניסיון. כהווה היסטורי, פניה אל העתיד כאל מציאות שטרם נקבעה ושלקראתה אנו נישאים בזרם הזמן.”

“המונח היסטוריה מציין שני מושגים, שיחדיו ממצים את הנושא במלוא משמעותו: היסטוריה כדברי הימים מדווחת על עבר משותף של ציבור – יהיה זה עם, חברה, דת או האנושות – והופכת אותו לנושא לעיון שיטתי. היסטוריה כתולדות ימים עניינה המציאות ההיסטורית עצמה, האירועים, המעשים והחוויות אשר מעצבים את חייהם וקורותיהם של ציבורים וחברות.”

“ייחודו של האדם נמצא בין השאר במודעותו לכך שקיומו נתעצב בזרם הזמן, כי מה שהיה היום הופך לזיכרון של אתמול ושלשום, כי פניו אל העתיד וכי עליו למצוא במהלך הזמן את דמותו השלמה – את חייו וגורלו.”