רוני דלומי

“היא ממלאת את הבמה בנוכחות כשהיא מדברת, שרה ושותקת, העיניים הנוצצות שלה תמיד מייצרות התרגשות, ובאופן כללי פשוט מבאס לראות אותה יורדת מהבמה.”

“תמיד יפה, רגישה וסנטימנטלית. העיניים הכחולות שלה מתלחלחות בקלות והיא מדברת בשקט, גם כשהדברים מתגעשים בתוכה ומבקשים לצאת.”

“ואם טעיתי אז הייתי כמו כולם.”

“הכל עוד רגע יעבור, רק תעקבי אחרי האור.”

“תמיד לרוץ אל תוך השמש, לחפש בה את האור.”

“כל הזמן בין מה היה אם, לבין מה באמת. כל הזמן לתת לעצמי להגיד את הכל, ולהתחרט.”

“איך כל פעם לקראת חצות אצלי כל החוטים כמעט מתנתקים.”

“ואת מתוכך מצמחת עמוד שדרה , אז כואב לך.”

“הכבשה הלבנה יודעת שצריך להיזהר, ואם היא לא תחזיק חזק הסדר יתפזר, ואם היא לא תשמור בכוח, גם ממנה ישתחרר משהו אחר.”

“אז אל תגידי שניסית , שהלב הוא לא זכוכית גם אם הוא עכשיו נשבר.”

“כמעט נוסעת לחפש אותי בלונדון, כי אולי לבד אני אבין מה אני מחפשת.”

“ביום שישי אני נושקת לדלת, בודקת אולי תתקרב.”

“אתה איש של לילה, כשהשמש ישנה, לך האור מאיר את העיניים.”

“אל תהיי שיפוטית כלפי עצמך. גלי חמלה. אם קשה לדבר אפשר גם לכתוב, לפעמים אני כותבת לעצמי מכתב על המחשב ומשאירה אותו שם וגם זה סוג של פורקן. עובדה, יצאו הרבה שירים מהמכתבים האלה.”

“אם יש בתוכי כאוס, אני יכולה לסמוך על העוגנים שיש לי בחיים: על בעלי המדהים, המשפחה, החברים ובעיקר על העבודה שהיא התשוקה שלי והפורקן שלי.”

“מצד אחד הרצון להיות בסדר עם האדם שמולי ומצד שני להיות בסדר גם עם עצמי. הרצון להיות בסדר עם כולם קיים אצלי מאז שאני ילדה.”

“למדתי להכיל את עצמי ולדעת את הגבולות שלי, כולל לדעת להגיד לא ושאני לא חייבת לרצות אחרים.”