אביחי בקר

“המאג היה הרבה יותר מאשר נשק אישי. מעבר לביצועיו שזיכו אותו בתואר מלך הקרב, הוא היה מושג: אין סוף מעללים נקשרו בו, אין כלי לחימה שהביא להזדהות רגשית כה עמוקה. 'מאג זה מאג', אמרו תמיד רובאים ותיקים ותימצתו את כל התורה על רגל אחת. 'איזו עוצמה, איזה קצב אש'. בשורה התחתונה, הגב הוא זה שחרץ את גורלו לפח. המאג, שמשקלו 10.85 ק"ג.”

“שערותיו של כל משגיח כשרות מטעם התקינות- הפוליטית יסמרו בצדק אם יקרא שירי אהבה לכלי-משחית, בעל קוטר 7.62 מ"מ, היורה 1,200 כדור בדקה. אבל מול מבטו רווי הבוז של המבקר הנורמלי, הפוסט־ציוני, שהצליח לצאת מתוך הביצה הנוסטלגית הישראלית, ניצבת הכנות. וכאן, אין מה לעשות חברים. המקלע הבלגי (אוי לאוזניים) הוא הוא נעורינו.”

“משך שני עשורים 2004-1985 כתבתי ב'העיר', 'חדשות', 'מעריב' ו'הארץ' ובשנת 1998 הוענק לי פרס פרלמן ליצירה העיתונאית בנושא צבא ובטחון. בין לבין יצאו לאור שני ספרים שלי כשהידוע מביניהם 'אינדיאנים על גבעה 16' המתמקד בפרשת קרב החרמון שימש בסיס לסרט תיעודי ששודר בטלויזיה הישראלית. אני אוהב פריס וגאוותי על שאני חתום על המהדורה הראשונה של 'עכבר העיר – ברצלונה'. כמטייל אתגרי אני מתמחה במסעות אתגריים בשבילי טירול אוסטריה, האלפים בשוויץ ואנגליה הכפרית. מאז קיץ 2006 אני מוביל ומדריך סיורים ברחבי ברלין.”

“בצעירותי הייתי אלוף הנוער בריצת 800 מ'. במלחמת יום כיפור להבדיל, בהיותי מ"פ בחטיבת גולני, נפצעתי במהלך שלב ההבקעה אל המובלעת הסורית ונדרשתי לפרק שיקום ארוך ביותר.”